תוכנית חווייתית, הפותחת צוהר אל עולם האינדיאנים, מאפשרת חשיפה לתרבויות שונות בגן הילדים והיכרות עמן, וכן הקניית ערכים כגון הקשבה וכבוד לזולת ולטבע הסובב אותנו

אלפי ילדים, לאורך דורות רבים, נמשכים אל נושא האינדיאנים. האינדיאנים מוכרים לילדים דרך סרטים, ספרים ותוכניות טלוויזיה, שם פוגשים את הדמות האינדיאנית, המקושטת בשלל נוצות על הראש ובצבעים על הפנים, שמגיעה רכובה על סוס תוך שאגות וקריאות, או לחלופין, את דמותה של פוקהונטס הבלתי נשכחת - יפה, פראית, חזקה, מאחדת בין כולם, שגם היא לבושה לתפארת.

חג הפורים מהווה הזדמנות מצוינת להתחפש אל אותן הדמויות שאנו כל כך רוצים להידמות להן, וכמעט אין ילד או ילדה שלא התחפשו  לאינדיאני/אינדיאנית באיזשהו שלב בחייהם. "אלא, שכאן המקום לומר שאינדיאנים זה לא רק תחפושת, זה הרבה מעבר ללבוש ולהיבטים חיצוניים" אומרת בתשבע בארט "מדובר באורח חיים שלם, של אנשים מיוחדים שאפשר ללמוד מהם המון".

ובתשבע, קיבוצניקית לשעבר שם החלה את דרכה בעבודה עם ילדים מגיל צעיר - יודעת על מה היא מדברת, משום שמזה 12 שנים היא מנחה ומפעילה את ה"מופעלה" ("שילוב של 'מופע' ו'הפעלה'" היא מסבירה) "רוח הדוב" ביחד עם בעלה, פול בארט, אינדיאני אותנטי, בן לשבט הנבאחו. לבתשבע ופול שלושה ילדים בני 11 וחצי, שמונה וחצי, ושנה ושלושה חודשים "ומפה הניסיון הכי גדול ועשיר של לדעת איך לגשת לילדים",  מציינת בתשבע שלמדה, בין השאר, פסיכולוגיה בחינוך, עיצוב ואומנות, מחשבים והקמת תפאורות, והפעילה אלפי ילדים בכל רחבי הארץ, מכל הגילאים ובכל הרמות - בבתים פרטיים, בחברות, בגנים, בבתי ספר, ואף במסגרות של חינוך מיוחד ותמיד תוך חיוך ואהבה.

בימים אלה, מציעים בתשבע ופול את תוכניתם לגני ילדים ברחבי הארץ, כדרך נוספת להעשרה ולפיתוח סובלנות כלפי האחר והשונה באמצעות חשיפה לתרבויות מסביב לעולם.

המפגשים, שאורכם ב-45 דקות, יכולים להשתלב בגן במתכונת של אחת לשבוע, אחת לשבועיים או אחת לחודש, והם מקנים ערכי סובלנות הן מעצם הרחבת ההיכרות עם עולמו של עם אחר, שתרבותו שונה כל כך מן המוכר לנו, והן בזכות הערכים הספציפיים המאפיינים התרבות האינדיאנית עצמה ערכי השוויון, ההקשבה לזולת (גם לבעלי חיים), הכבוד ושיתוף הפעולה.

"האינדיאנים חיו בהרמוניה עם הטבע, הצמחים, בעלי החיים וכל הסובב אותם" מסבירה בתשבע "הם הבינו וידעו שהכול היה שם קודם ועל כן כיבדו את כל הסובב אותם, ואת כל חוכמתם למדו מהטבע: מהצמחים הם קיבלו תרופות. מבעלי החיים הם למדו לצוד, בעלי החיים הם עבורם כמו מורי דרך. מבעלי הכנף למדו אודות המרחב. האינדיאנים היו מאוד קשובים לקריאותיהן של הציפורים שהיו עפות גבוהה ורואות את הכול מלמעלה. הציפורים היו מביאות בשורות מלמעלה, כי הן רואות הכול."

וכך, הילדים נחשפים באמצעות התרבות האינדיאנית לעולם מרתק, כאשר בתשבע ופול מציגים בפניהם את העולם הזה בדרך של מסע גדוש הפתעות: דרך הקשבה לסיפורים ואגדות, משחקים, נגינה, שירה, יצירה והבנה כיצד חיים האינדיאנים, הילדים למדים על מחזור, איכות סביבה, תרבות שיחה, וכאמור, גם על שיתוף פעולה, כבוד והקשבה.

כך, לדוגמה, מתנהלת המליאה תוך דגש על פעילות משותפת ללא תחרות: הילדים יושבים במעגל "וכאשר אנו יושבים במעגל, כולנו שווים" מסבירה בתשבע.

מעגל הדיבור מאפשר להקנות לילדים את חשיבותה של תרבות שיחה המאופיינת בהקשבה הקניה תוך התנסות בפועל ולא בדרך של הטפה והסבר. העיקרון פשוט: האינדיאנים היו מנהלים את השיחות שלהם במעגל ולפי הסדר. הם השתמשו במקל הדיבור שהיה עובר מיד ליד. רק כאשר מישהו אוחז במקל הדיבור הוא יכול לדבר, וכולם מקשיבים.

סיפורי האגדות בעצם משחזרים את הדרך האינדיאנית להעברת ידע ולמידה בכל התחומים, כולל תולדות אבותיהם. בתרבות ללא כתב, שבה נשמר הידע בצורת זיכרון והעברה בעל פה מדור לדור, תפקידם של מספרי הסיפורים בשבט היה להעביר את הידע שהצטבר במשך הדורות, ובעת ההקשבה לסיפורים הילדים נהנים גם מן הסיפור וגם מן הידע העומד מאחוריו.

דרכים חווייתיות נוספות שמוצעות ע"י בתשבע ופול לשם הכרת התרבות האינדיאנית הן באמצעות מגוון משחקים כגון משחק המפתח את החשיבה היצירתית, בו כל ילד  מציג בפנטומימה בעל חיים שהוא אוהב; הקמת "טיפי" אוהל אינדיאני, משחקי צלליות בעזרת פנסים ועוד.

הפעלות נוספות נעשות באמצעות יצירה במגוון חומרים הכנת כתר אינדיאני מקושט עם נוצות צבעוניות, הכנת חץ וקשת, תופים, שרשראות וצמידים, סדנת מוביילים מחומרים טבעיים, יצירת בעלי חיים מהג'ונגל ועוד הפתעות, כגון הכנת "לוכד חלומות", מתקן ייחודי לתרבות האינדיאנית, ויש, כמובן, גם הפעלות בתנועה כגון "צעדת הציידים", "ריקוד הגשם" ומעגל מתופפים.

ואחרי שנהנינו מן התנועה ומן הפעילות הגופנית, אפשר גם להכין חטיפים כגון  נקניקיות על שיפוד, לביבות תירס, קלחי תירס, נאצ'וס, טורטיות ועוד, ולאכול אותם תוך צפייה בסרטים כגון "פוקהונטס", "אחי הדוב" או "ספר הג'ונגל", שאמנם בא מהג'ונגל של הודו, אבל גם הוא מתאר הרמוניה בין בני אדם ובעלי חיים, ואל נשכח, שכינוים המערבי של האינדיאנים מקורו בעצם בטעות המפורסמת של כריסטופר קולומבוס, שהגיע לאמריקה אולם חשב שהוא הגיע ליעדו, להודו, India, ולכן כינה את תושבי המקום "אינדיאנים", כך שהקרנת "ספר הג'ונגל" יכולה להיות הזדמנות נפלאה גם לספר את הסיפור הזה, וללמד את הילדים פרק נוסף בתולדותיו של העם המרתק הזה.

                                                                                                בתשבע בארט

                                                                                                052-2904071