נירית שחר / בלוג

אחרי החגים הגיעה אלי בחורה בשנות העשרים לחייה וסיפרה שבשנתיים האחרונות היא סובלת מהתקפי חרדה לפחות פעם ביום. רב ההתקפים מתעוררים כשהיא נמצאת במצב לא מוכר או במצב של אי-ודאות. 

כשהיא בהתקף קשה לה לנשום, מרגישה שהגרון מכווץ וסגור, דפיקות הלב מואצות ובמצבים של חרדה גבוהה היא מזיעה בכל הגוף. פעמים רבות ההתקפים מופיעים בלילה לפני השינה ומקשים עליה להרדם. 

תוך כדי הטיפול הראשון התחיל התקף חרדה כתגובה למצב ולמקום הלא מוכר. הדרך הרגילה שלה להתמודד עם ההתקפים היתה להתעלם מהתחושות שהם עוררו בגוף בתקווה שזה יגרום להתקפים לעבור. אבל לעיתים קרובות זה החמיר אותם.

הזמנתי אותה לנהוג אחרת עם ההתקף: להסכים להרגיש אותו כשאני לידה ושומרת עליה. זה היה מאתגר מאד עבורה, היא נלחצה מעצם התחושות בגוף  ובהתחלה ההתקף התגבר. בשלב מסויים אפשרה לעצמה להרגיש מה קורה בגוף ואז בהדרגה ההתקף שכח עד שנרגע לגמרי. לאחר מכן היא נשארה רגועה עד סוף הטיפול ואז אמרה לי: "אני לא זוכרת את עצמי רגועה כך כבר המון זמן…"

אחד הדברים שהסובלים מחרדה מפספסים הוא שדווקא כאשר מסכימים להרגיש את ההתקף ואיך הוא מתבטא בגוף, יבוא לאחר מכן שינוי בהרגשה והחרדה תרגע.

בהמשך התהליך לימדתי אותה לזהות האיתותים של הגוף שמסמנים התקרבות של התקף, לימדתי דרכים לצמצם את עוצמתו בעזרת נשימות והתמקדות בתחושה בגוף.

במקביל עשינו עיבוד רגשי לאירועים בעברה שהיו הגורמים השורשיים להתקפי החרדה, עבדנו על חיזוק הכוחות שלה וחיזוק האמון בעצמה.  

בעקבות התהליך פחתו בהדרגה עוצמת ותדירות ההתקפים, כך גם קשיי ההירדמות, השינה הפכה לאיכותית ורציפה יותר. בנוסף המטופלת מרגישה רגועה יותר באופן כללי, מאמינה יותר בעצמה ובכוחותיה, מכירה עצמה טוב יותר ומתפקדת ביתר יעילות .

המסר שלי אליכם:

גם מי שסובל מהתקפי חרדה, יכול להגיע לחיים ללא התקפים!

לחיים בהם אנחנו מנהלים את החרדה ולא היא אותנו.

תודה למטופלת שאישרה לספר את סיפורה