השבוע הגיע לחדר העבודה שלי שיחה על הבלאגן שחוגג בבית.

הבית שלנו הוא הבמה לכול הדרמות בחיינו. אחת מהן היא "מערת האדם הקדמון" ככה אני קוראת לה. זהו חדר של אחד מבני המשפחה שעל פי רוב הוא חשוך, סמרטוט ריצפה לא היה שם מעל שנה,אבק בשכבה יפה והבלאגן חוגג. הבלאגן הוא רק בעיניי המתבונן מבחוץ.לבעל החדר, החדר ניראה ממש מסודר והם אפילו מצהירים כי הם יודעים בדיוק היכן מונח כול נייר או ספר.לפעמים כאשר הם נימצאחם בחדר זה,שעבורם הוא מוגן ומגן זה "הכספת" שלהם הם  הופכים להיות חסרי סבלנות שמישהו פולש לחדרם.לפעמים הם יענו תשובה לא ברורה ולפעמים אף יתקפו מילולית כאילו פולש חדר לטיריטוריה שלהם. באם   גם לכם יש בבית מערה כזאת, הצעתי לכם לא לנהל שיחה חשובה בפתח המערה שלהם. חכו עד שהם יצאו ממנה ורק אז תנהלו איתם שיחה.

מדוע יש לנו את הצורך הזה,"במערות"? מדוע יש לנו את הצורך הזה באי סדר שהוא הכי סדר בעולם?מה זה סדר ביכלל והאם הוא מעיד על צורת חשיבה או התנהלות רגשית?

זהרה לוין מטפלת בשיטת מוח אחד,מתקשרת ומעבירה הרצאות 050-5236587