באותו ערב מוזר/זלדה

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב מוּזָר

מִישֶׁהוּ שָׁאַל:

הַאִם אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת אֶת הֶעָבָר?

וְהָאִשָּׁה הַחוֹלָנִית עָנְתָה בְּזַעַף:

הֶעָבָר אֵינֶנּוּ תַּכְשִׁיט

חָתוּם בְּתוֹךְ קֻפְסָה שֶׁל בְּדֹלַח

גַּם אֵינֶנּוּ

נָחָשׁ בְּתוֹךְ צִנְצֶנֶת שֶׁל כֹּהַל -

הֶעָבָר מִתְנוֹעֵעַ

בְּתוֹךְ הַהֹוֶה

וְכַאֲשֶׁר הַהֹוֶה נוֹפֵל לְתוֹךְ בּוֹר

נוֹפֵל אִתּוֹ הֶעָבָר -

כַּאֲשֶׁר הֶעָבָר מַבִּיט הַשָּׁמַיְמָה

זוֹ הֲרָמַת הַחַיִּים כֻּלָּם,

גַּם חַיֵּי עָבָר רָחוֹק עַד מְאֹד.

אַךְ הָאִישׁ הַגַּלְמוּד מִלְמֵל:

וְהַלֹּא הָיָה פַּעַם אַבְרָהָם בַּתֵּבֵל

זֶה שֶׁלֹּא לָקַח אֲפִלּוּ חוּט

מִנֶּפֶשׁ מוֹלִידוֹ.

מילותיה מהלכות הקסם של זלדה הן עבורי מפגש טיפולי, לימודי, מחשבתי. תמהיל המילים שלה מייד מעביר אותי להילוך אחר ,בזמן אחר ,בו אני שוקעת בהרהורים בו אני מלאת פליאה מהיכולת הזאת להרכיב מרכבה עדינה כזאת של מילים שיביעו חוט מחשבתי.

האם העבר נע בתוך ההווה?

וכשההווה נופל, נופל איתו גם העבר?

וכשהעבר מביט למעלה ,האם חיינו בכול הזמנים, עולים גם הם?

מתפיסת עולם אחרת השייכת לצ'יקונג אנו מתבוננים בעצמנו כחלק מיקום אין סופי שבקצותיו קיים מאגר צ'י אייולי ,ראשוני ממנו ניבנה היקום ,ולנו יש יכולת לזמנו אלינו על מנת להחליף מקום כואב, סובל או חולה. אנו יכולים גם להחליף מחשבה ורגש שאינם משרתים אותנו יותר.

ואם כך הדבר בעולם הצ'יקונג וכך הדבר בשירתה של זלדה אז בואו נפרוס לרגע את חיינו ונדוג מהם את הרגע המופלא הזה שבו חשבנו כי העולם נפלא וגם את הרגע בו חשנו כי נופלים אנו לתהומות חשוכים ואין אדם שיכול לעזור לנו.

איחזו באופן דמיוני את שני הרגעים האלו ,ותבדקו מה התחושה שלהם? האם יש להם משקל? האם עולה בגופכם תחושות, רגשות, מחשבות ?

ועכשיו את המקום שהצמיח אותנו נרחיב ואת המקום שכיווץ אותנו נצמצם עד כי יהפוך לנקודה קטנה שאותה נשלח לקצות היקום ושם היא תהפוך לשעור בלבד ,שם היא תישאר ברמת עבר שאינו גורר אותנו שוב ושוב למטה.

בתהליכי העבודה משולבי הטכניקות שלי אני משלבת את עולם הצ'יקונג ועולם "מוח אחד" ובהם אנו מתבוננים בשלבי הסולם, סולם חיינו על מנת לראות מאין ובאנו ולאן אנו רוצים להגיע.

זהרה לוין-מטפלת בשיטת מוח אחד, ביופידבק, מתקשרת ומעבירה הרצאות 050-5236587