אז מה זאת האהבה הזאת,הצורך העז הזה לכתוב? ולמה דווקא שירים? ואיך כל זה קשור לעולם הטיפולי?

אנחנו סך כל המחשבות שלנו,ואותן אנחנו מבטאים בעזרת השרירים בתנועה או בדיבור. זה הנוכחות שלנו בעולם המילים הן התמונה אותה אנו מציגים כלפי חוץ וכלפי פנים. בתהליך הטיפול אנו מבררים איזה מילים נאמרות ולמי ומתי, ואלה מילים  אנו לא מעיזים להגיד אף פעם. בטיפול אנו מתבוננים בתנועות שאנו עושים תוך כדי דיבור ,בטיפול אנו בונים מערכת חדשה של תנועות,מחשבות שישנו את הנוכחות שלנו בעולם הפנימי והחיצוני כאחד. 

המילים כישפו אותי,תמיד,והן היו הכוח שלי להתבטא ביומנים ובמחברות האישיות שלי כאשר לא יכולתי להגיד לסביבה את מה שאני מרגישה. זהו עולם שעד היום מרתק אותי,אולי אפילו זה האלוהים, תחשבו על זה, לקחו קו ונקודה ובנו עולם.

לקח לי הרבה שנים להעיז ולנצח את הפחד הפנימי ובעזרת אנשים יקרים שהיו איתי לאורך הדרך הצלחתי להוציא בגיל 65 את ספר השירים הראשון שלי,בעריכתה של סמדר שרת ובהוצאת עיתון 77.

הספר הוא יריעה גדולה של שירים מתקופות שונות,עבודתי כרכזת לולי רבייה בבאר טוביה, 07.10, הגינה שלי שהיא מקור להשראה, וסיפורי התנך שעבורי הם סיפורים שסיפרו לעם שלא ידע קרוא וכתוב על מנת ללמדו דרך ארץ.

אתם מוזמנים להרצאתי בתאריך 01.02.2025 בבאר טוביה ומוזמנים להזמין אותי להרצות בקרב חוג מכריכם