סופסופ פוסט שמתחיל בשם של כרטיס העסק שלי "גלי ריפוי". היום במהלך טיפול מדהים לאשה מקסימה, מטופלת חדשה שלי , יצא משפט מפיה שעצר לרגע את הכל, דממה כבדה נפלה ורגע של מחשבה עמוקה. "הגעת לחלק העצוב שלי" כשהגעתי אל שכם ימין. והמשפט הזה היכה בי קשות. עניתי לה "לכולנו חלק עצוב בגוף ובנשמה". וואוו, חתיכת משפט היא אמרה לי ומייד המחשבה שלי רצה כמו כלב אחרי זנבו "איפה החלק העצוב שלי? למה הוא שם? איפה זה פוגש אותי? מה זה אומר עליה? החלק שלה" וכו וכו וכו... בעצם לכולנו יש חלק כאוב / עצוב בגוף, חלק כזה שזקוק להמון חום, אהבה, רכות וסבלנות והרי שאם ניתן לו במינון הנכון את תשומת הלב והמגע הנכון נצליח לפרק עצבונו ומכאובו. ואיפה החלק הזה בנפש ? שאלתי את עצמי ומייד נזכרתי בדמות אם שתמיד רציתי, ובכל אותם גברים מקסימים או לא שפגשתי, חלקם היה בהם רוך אימהי שנמשכתי אליו מאוד וחלקם היו אמי הנוקשה, המילטינטית שממנה סלדתי. אז היה את החמוד ההוא שמרח לי בייגל לארוחת בוקר ותנועת אצבעותיו עם החמאה והריבה המיסה את ליבי הרך גם ככה למצב של שלולית לורפק שמנונית ומכתימה. והיה את הנוקשה שדיבר ברודניות וצימרר את שערות גופי בחיל וחרדה. גם בחברות, תמיד יש את השתיים שלוש שמהוות אם עבורי, אחראיות, מבוגרות ממני במעט ותמיד נותנות מזור לנפש במקום בו המורסה לא מגלידה אף פעם. אז החלק העצוב? לכולנו חלק עצוב. ומה זה אומר? למה זה זקוק? מה הטיפול שישפר את המצב? הכי חשוב להכיר את אותם החלקים ולהכיר גם את משלימיהם- החלקים השמחים שלנו ולנסות לערבל את הכל במיקסר הרגשי שלנו ולפזר שוב על התבנית לפני אפייה. חג שמח לכל החלקים שלנו ,הלוואי ויהיו מאוזנים תמיד ס טקסט כאן