הוא הסכים לשלם לה 60,000$ במזומן ו-60,000$ ב-200 תשלומים נוספים של 300$ כל אחד. ששאלתי את מירה למה היא הסכימה, היא אמרה לי "כדי שככה הוא יזכור אותי כל החיים..." מירה התקשרה אליי לפני כמה שנים דרך פרסום שעשיתי בעיתון. כשהיא נכנסה למשרד הייתי קצת מופתע למען האמת, נכנסה אישה בסוף שנות ה-30 שלה, מרשימה מאוד, לבושה במותגים יוקרתיים מכף רגלה ועד ראשה האדמוני. מסתבר שמירה, ערביה נוצריה ממזרח י-ם, הכירה את סבסטיאן, בחור נוצרי אורתודוכסי מיוון, שהגיע לארץ כדי ללמוד. הם יצאו כשנה וחצי "זאת הייתה אהבה כמו שרואים בסרטים הכי קיטשיים בהוליווד..לא חשבתי שבגילי המופלג אוכל להרגיש שוב כ"כ נחשקת...". לאחר שנה וחצי, סבסטיאן שהיה צריך לחזור למולדתו הציע למירה שיעברו ליוון ביחד ויקנו שם בית. מירה התרגשה מאוד ונסעה עם אהובה לאתונה, שם חיפשו ומצאו דירה חמודה ב- 120,000$. סבסטיאן נשאר באתונה, מירה העבירה את הכסף לחשבונו כדי שירכוש את הדירה וחזרה לארץ לסגור קצוות, בין היתר החלה תהליך של מכירת העסק שלה... לאחר מספר ימים, כשמירה ניסתה להתקשר לסבסטיאן, המכשיר כבר היה מנותק. כשניסתה אצל הוריו, טענו שגם הם לא מצליחים להשיגו. כשלא שמעה ממנו בשבועיים שלאחר מכן, היא הבינה שהיא בבעיה. פה אני נכנסתי לתמונה... "אני רוצה שתיסע אחריו לאתונה, תאתר אותו ותסגור מולו את עניין החוב, אני לא רוצה לראות אותו..." לאחר מספר ימים באתונה איתרתי את מיקומו והתקשרתי למירה "הוא במלבורן אוסטרליה, אני חוזר לארץ ונדבר..." אבל מירה לא הסכימה: "רפי, אתה ממשיך אחריו גם לאוסטרליה ומחזיר לי את הכסף שלי", וכך היה... בחיפושיי אחר סבסטיאן באוסטרליה, נעזרתי במשרד חקירות מקומי- כדי לזרז את העניין, וגם שמתמצא בחוקי המקום. כשאיתרנו את מקום מגוריו של סבסטיאן, היינו צריכים לעבור קודם דרך המשטרה- כי כך חוקי המקום דרשו. לאחר שקיבלנו את האישורים הנדרשים, נעזרנו בשירותיו של עו"ד מקומי, והגענו עם כתב התביעה ישירות לביתו של סבסטיאן. שם הוא הודה בכל הסיפור, וגם שבזבז כבר 60,000$, ועל כן יוכל להחזיר כעת רק מחצית מהסכום ואת השאר יאלץ להחזיר בתשלומים...