ברצוני לשתף כיום בתיקון חשוב שהתרחש בחוק ההוצאה לפועל , תיקון מס' 47 שנכנס לתוקפו החל מיום 6.9.2015 למשך 3 שנים וימשיך לחול על חייב מוגבל באמצעים אשר הגיש בקשה להפטר במסגרת 3 השנים הללו.
לשיטתי על עורכי דין המשמשים לא פעם כבאי כח חייבים להבין ולשלוט בתיקון זה שבעיקרו הוא תיקון המאפשר לרשם ההוצאה לפועל לתת לבקשתו של חייב שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים, צו הפוטר אותו מכל חובותיו.

בהתקיים מס' תנאים מצטברים:
1.המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים והיה כזה לכל הפחות ב- 4 שנים שקדמו לבקשה.
2. חובותיו, בעת הגשת הבקשה להפטר, אינם עולים על הסך של 800,000 ש"ח.
3.אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול או מכירה או מימוש בדרך כל שהי למעט משכורת או הכנסה אחרת לה הוא זכאי.
4.החייב עמד בצו התשלומים שנקבע לו במשך 3 השנים שקדמו להגשת הבקשה.
5. אין לחייב בקשה לפשיטת רגל שתלויה ועומדת כמשמעותה בפקודת פשיטת הרגל.
6. במהלך 5 השנים שקדמו להגשת הבקשה להפטר לא ניתן לחייב צו כינוס (כאמור בפקודת פשיטת הרגל), החייב לא הוכרז כפושט רגל ו/או לא נדחתה בקשה שלו לפשיטת רגל, לא נמיתן לחייב צו הפטר.

לכל התנאים הללו יש סייג לפיו גם אם החייב לא עמד בצו התשלומים שנקבע לו רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן לו הפטר היה והוא התרשם כי החייב לא עמד בצו התשלומים בשל הרעה ממשית במצבו הכלכלי שאינה נובעת מחוסר תום לב או בשל נסיבות חריגות אחרות שיירשמו ("נסיבות חריגות" ממש סעיף סל).

שימו לב, רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא ליתן לחייב צו הפטר , אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:

1. מתקיימת לגבי החייב אחת מהעובדות המסייגות מתן הפטר ע"פ סעיף 63 (ב) לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המתחייבים.
2. יראו חייב שאורח החיים שלו אינו לתואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר.
3.מתקיים לגבי החייב האמור בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל. בשינויים המתחייבים. לעניין כך ייראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל.
4.החייב ביצע פעולות כאמור בסעיפים 96 או 98 לפקודת פשיטת הרגל שאילו היה החייב פושט רגל כאמור בפקודה, אזי שהיו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת הרגל.
5. מתן צו ההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב. (השיקול היה גובה החוב , גובה התשלום החודשי, מצבו הכלכלי של הנושה, ואם החוב לנושה עלה על הסך של 400,000 ש"ח, יראו בכך פגיעה משמעותית באותו הנושה).

נשאלת השאלה, מה קורה אם נושה מגיש בקשה לפשיטת רגל בבית המשפט ובמקביל החייב הגיש בקשה להפטר ע"פ תיקון 47? מה אז? 
החוק קובע כי הנושה יפרט את הנימוקים שבעטים יש לנהל את ההליך ע"פ הפקודה בפני ביהמ"ש ולא ע"פ סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל.
ביהמ"ש רשאי לאשר הגשת הבקשה לפשיטת רגל אם סבר שמתקיימות נסיבות המצדיקות הפעלת סמכויות המוקנות לו בהליך הפש"ר.

דבר חשוב נוסף, התנגדות להפטר:
באם וככל שנפתח תיק במסלול הפטר , רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת ההפטר מהטעמים המופיעים כאמור בסעיף 69י3 או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור בסעיף 69י4 .
להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את כלל העובדות ואת נימוקי ההתנגדות. (לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב עותק).
ההתנגדות תוגש בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר.
עם זאת, רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו לדחות לאותו הנושה את המועד להגשת ההתנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 חודשים, וזאת אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבגינן נמנע הנושה להגיש את ההתנגדות במועדה.

עיון בדברי ההסבר לחוק מראה כי בעצם המחוקק מבין כי קונסטרוקציית "החייב המוגבל באמצעים" קרסה ולא רק זאת אלא אף מעיקה מסרבלת ומכבידה על לשכות ההוצאה לפועל ונשאלת השאלה האם ועד כמה ירימו רשמי ההוצאה לפועל את הכפפה שניתנה.

* יודגש, הדברים חוברו בראשי פרקים 
ואין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מבואר ומפורט.

אמינוב אליהו, עורך דין (אזרחי מסחרי- פשיטות רגל, הוצאה לפועל)
0503283289 .