הפערים החברתיים הולכים וגדלים במדינת ישראל ולכן המצב החברתי והכלכלי שלנו כחברה מתדרדר. השבוע ראיתי סרט שנגע לליבי. הסיפור מתרחש ב 2009, בתקופה של המשבר הכלכלי. גיבור הסרט הוא איש כספים בחברה מצליחה מאוד.החברה כוללת : פועלי ומהנדסים העובדים במספנה ועובדי הנהלה. גיבור הסרט עובד 12 שנים בחברה בתפקיד ניהולי ומוצא את עצמו מפוטר מהיום למחר. החובות מתחילים להצטבר, ההוצאות בבית גדלים ומישרה חדשה אינה נראת באופק. במקביל הנהלת החברה בה עבד ממשיכה להוציא כספים רבים עבור משכורות הנהלה, בניה של מבנה חדש ויוקרתי וכמובן ארוח כיד המלך של צוות ההנהלה בארועים מגוונים. גיבור הסרט מחליט בסופו של דבר לעבוד כנגר ולקבל משכורת הרבה יותר נמוכה מהמשכורת אותה קיבל בעבר וכמובן מבין כי אין אפשרות להמשיך ולחיות חיי מותרות. כאשר מפוטר מהחברה מנהל בכיר הוא מתחיל לראות את העיוות הנורא ומחליט לפתוח חברה משלו ברוח שיוויונית יותר טמצרף אליו את גיבור הסיפור שמגיע עם הרבה מרץ ותובנות חדשות על החיים. הנושא אותו אני מבקשת להדגיש הוא פערי השכר בין הדרגים השונים בתוך חברה/עסק. האם יתכן כי פער השכר בין העובד שמרוויח את המשכורת הנמוכה ביותר ובין העובד המרוויח את המשכורת הגבוהה ביותר יהיה פי 15 או 20 ? האם ישנה הצדקה לכך שעובד במשרה מלאה ירוויח 4000 שח' לחודש (ברוטו) לדוגמא ועובד בכיר באותה החברה ירוויח 80,000 שח' לחודש (ברוטו) או יותר ? כמובן שאני בעד שכר המתאים את הכישורים של כל אחד ואת השכלתו. אך לדעתי פערים כאילו מביאים לידי ביטוי זלזול וניצול. ידוע הרי שהפועלים בחברה/עסק הם אילו שמכניסים את הכסף למפעל. תארו לעצמכם מצב שבו פועלי קו הייצור לא מגיעים לעבודה יום אחד במהלך השבוע. איזה נזק עצום זה מהווה לחברה יצרנית ? הרי ללא פועלי הייצור הנהלת החברה יכולה להמשיך ולנהל אותה אך אינה מסוגלת להוציא את הסחורה הנדרשת משערי החברה ולכן לא תהיינה לחברה הכנסות ! . ניתן גם להביא דוגמא מעולם ההייטק. חברה המייצרת/מפתחת תוכנה או תכנון מכאני למשל, ללקוחותיה אינה יכולה להרשות לעצמה שצוות הייצור שלה יפסיק לעבוד. בעצם צוות הייצור הוא הצוות שמפרנס את החברה. שלא תבינו אותי לא נכון, לכל אחד ישנה התרומה שלו בחברה וכך יש גם לצוות ההנהלה ולשאר העובדים. חברה היא מכונה משומנת הייטב שלכל אחד יש תפקיד חשוב בתהליך. לכן אני מבקשת לדעת, מדוע פערי השכר כאילו גדולים ? . אני קוראת בזאת לחברות ועסקים לנהוג בהגינות וביושר כלפי כלל העובדים בחברה. לתת לעובדים את השכר המגיע להם ולשמור על פערי שכר סבירים והגיוניים. חברה חייבת להיות רווחית כדי להמשיך ולהתקיים אך אינה חייבת לנהוג בחוסר יושרה כדי להמשיך ולהתקיים. את העוגה יש לחלק בצורה הוגנת יותר. אני יודעת שנדרש אומץ כדי לנהוג אחרת וללא נגד הזרם, אך עתיד טוב יותר מחייב ללכת בדרך חדשה. מניסיון אני יודעת כי ניתן ליישם שינוי בתחום זה. אך זה דורש אומץ רב ומנהיגות ניהולית. מנהלים היו מנהיגים וקחו אחריות על עתידה של מדינת ישראל וחלקת המדינה הקטנה אותה אתם מנהלים. בברכת שנת עסקים מוצלחת שוויונית ופוריה,