הלחיצה האחרונה באפיסת כוחות כמעט, את שם כל כולך, טוטאלית, רק רוצה שזה יצא, מרגישה את זה בכל הגוף, בנשמה, בהוויה.

הראש מגיח החוצה, לא צריך ללחוץ יותר ,המיילדת מחלצת את הכתפים והגוף החלק מחליק החוצה , נפלט לאויר החי, ילוד.

הוא היה שם בפנים בכוך החשוך, הרטוב , הפועם 9 חודשים . התפתחות איטית, טבעית, ננשא בסבלנות, מחכה לרגע הנכון.

כל לידה מסתיימת בתינוק, כל לידה מסתיימת ברגע הזה שבו הראש כבר בחוץ, הגוף מגיח ואיתו יצור חדש. שלם. בן אדם.

הדרכים אל הרגע הזה שונות. כל הריון שונה, מאישה לאישה וגם אצל אותה אישה כל הריון שונה.כל אישה חשה, מרגישה, חושבת, חווה אחרת את אותו דבר קדום ועתיק שנותן חיים. את מהלך ההריון , את הלידה, את האימהות.

מעגל החיים נמצא מסביבנו בכל רגע. הזריחה והשקיעה בכל יום מזכירות לנו , גם אם לא במודע, את הזמניות והעל זמניות יחדיו. עונות השנה מדגישות את החיבור והמחזוריות הנשית אל היקום דרך השינוי  שמתרחש מול עיננו בכל יום, לעיתים בכל רגע.

מדי יום מתרחשות לידות, תינוקות נולדים בעולם, גם עכשיו, ברגע זה ממש. בשביל מישהי עכשיו נולדו חיים, הזמן עוצר מלכת והיא כל כולה ברגע המיוחד  והיחיד הזה של יצירת החיים, של הבאת החיים ומימושם כאן, במציאות.

מזל טוב.

בתהליך הלידה משתתפים: הורמונים, חומרים כימיים, נוירוטרנסמיטורים, תחושות אימהיות, תחושות עובריות, מכלול שלם של רגשות ותחושות פיזיות וקול קדום חזק שקורא ללדת. עולם ומלואו בגוף אחד.

כל אחת מאיתנו, הנשים, מתחברת בדרך אחרת . כל אחת מאיתנו היא אחרת. אני שלי מרכוס ואני דולה.

אני שם כדי להביט בתהליך , לזהות את הרגש שעולה, לזהות את מצב האישה בתהליך ולהיות שם איתה.פשוט להיות, לנשום, לגעת. להוליך, לחבק, להרפות. להאמין, לתמוך.

יש ריח מיוחד בחדר הלידה. ריח של הורמוני לידה, ריח של התרגשות, ריח של חששות, ריח של כאב, ריח של אהבה ללא תנאים , ריח של התחדשות.

אנחנו קולטים את כל זה אבל לא תמיד יודעים לפרש את התגובות שמתלוות לכל הקלט ואז עולים דברים אל פני השטח וזה בא לידי ביטוי בלידה.

דולה מנוסה יודעת מתי ללחוץ ומתי להרפות, מתי לגעת ולעסות ומתי לתת לרגש שמשתחרר לעלות החוצה בצעקה. דולה יודעת איזו תנוחה תהיה הכי טובה ברגע מסויים , דולה זוכרת לנשום, דולה זוכרת לפתוח ולשחרר גם כשהכי כואב ומכווץ.

כל אישה יודעת ללדת , זה טבוע בכל אחת מאיתנו. כל ילדה נולדת עם הידע זה בפנים " בילד אין". הדולה עוזרת ליולדת להיזכר, לחפש את הידע בפנים ולהשתמש בו. היא מובילה אותה פנימה בתמיכה עדינה ובהקשבה למקצבה האישי לעבר עצמה, למקום שבו הידע נמצא ועוזרת לה להתחבר.

בשקט, כמעט ללא מילים , ביחד בתהליך הלידה.

ואז מגיע הרגע והלחיצה האחרונה מביאה את הילוד לעולם הזה . בכי, התרגשות, דם, זיעה, שיליה, אהבה, עייפות, צחוק מתגלגל- הכל מתערבב ביחד. רגעים קסומים, יחידים.

התמיכה ממשיכה גם לאחר מכן. הסודות הטמונים באישה מספרים לה הכל על הנקה, אימהות, הקשבה, אינטואיציה.הכל מתגלה, חלק אחרי חלק בתצרף הגדול של החיים והדולה שם כדיי לחשוף, לתמוך, לטפל.

כל אישה זקוקוה לדולה, גם בעולם המודרני וגם בעולם השבטי. כי יש מי שדואגת, יש מי שמתווכת, יש מי ששומרת ומזכירה ושותפה להתחלה חדשה ובריאה בחיים חדשים.

אז שיהיה במזל טוב ....אני כאן לשירותכם.