אבחון ADHD

פעמים רבות הורים מספרים "הרגשתי שמשהו לא בסדר, הרגשתי שהילד מתנהג בצורה

שונה, וגם כשהגננת או הרופא אמרו לי שאני מדמיינת, ידעתי בלבי שאני צודקת".

לעתים הגננת או המורה מפנים את תשומת לב ההורה להתנהגויות של הילד שאינן תואמות

את רמת ההתפתחות הצפויה.

מתי חשוב לעשות אבחון?

יש סימנים מקדימים אצל ילדים שיכולים לעורר חשד שלילד או לילדה יש קשיים.

סימנים כאלה יכולים להיות:

·        צורך בסיפוק מיידי.

·        סף תסכול נמוך.

·        קושי לחכות בתור.

·        קושי ללמוד מניסיון.

·        קושי לציית לחוקים.

·        קושי לקשר בין מעשה לתוצאה.

·        קשיי למידה.

·        לקויות למידה.

·        קשיים בקשב.

·        קשיים בעקביות והתמדה.

·        תנועתיות יתר.

מי רשאי לאבחן?

רופא התפתחותי, רופא ילדים שעבר התמחות בהפרעות קשב וריכוז, פסיכיאטר ילדים, נוירולוג ילדים

איך נכון לעשות אבחון?

חשוב לדעת שאין עדיין בדיקה מדעית, חד משמעית לADHD.  איש המקצוע המוסמך לאבחן ADHD שולל אפשרויות אחרות שיכולות להסביר את ההתנהגויות של הילד, ורק בסוף מתפנה לראות אם הסימפטומים שלפניו מעידים על ADHD.

הבסיס לכל אבחון הוא מידע מקיף המבוסס על הנתונים הבאים:

·        שאלונים להורים, למורים.

·         צפייה בילד במצבים שונים.

·         ראיונות עם ההורים, מורים.

·        התחנה הראשונה היא רופא הילדים שם כדאי לעשות בדיקות רפואיות: שמיעה, ראיה, בדיקות דם עם דגש על תפקודי כבד, בלוטת מגן, סוכר ועופרת. חשוב לשלול מצבים אלה כי ילדים שלא שומעים או רואים טוב,

            יכולים להיות חסרי שקט או מנותקים. כנ"ל גם לגבי תפקודים של בלוטת מגן וסוכרת.

עפ"י הצורך, לעתים שווה לשקול פניה ל

·         נוירולוג אצלו נעשית שלילה של הפרעות התפתחות, שלילת אפילפסיה וגידולים.

·        אבחון פסיכולוגי/פסיכיאטרי – שלילת הפרעות פסיכיאטריות, קביעת מצב רגשי. תחנה זו היא חשובה כי לעתים ילד עם דיכאון יכול להיראות כמו ילד עם ADHD  עם דומיננטיות של קשב, ולהיפך. לפעמים נאבחן ילד דכאוני כילד עם ADHD, ונפספס כך את היכולת לעזור לו. גם ילד שמתמודד עם חרדה יכול להפגין חוסר שקט קיצוני, התפרצויות זעם, עצבנות או הימנעות, מה שיכול להקשות על האבחון.

·         אבחון דידקטי – בדיקת נקודות חוזק וחולשה. היות ובית הספר הוא מקום בו מרוכזים מוקדי קושי רבים עבור ילדים עם ADHD , חשוב לבדוק שאין לקויות למידה שמקשות על הילד, ומראות תמונה של קשיי קשב וריכוז, או מתווספות להפרעת הקשב. בנוסף, חשוב להבין מהו סגנון הלמידה של הילד, וכיצד נכון לעזור לו.

·         BRC – במידת הצורך, המאבחן יכול להפנות לבדיקה ממוחשבת  הבודקת תפקודים ניהוליים, כדי לסייע לו בתהליך האבחוני. בדיקת הBRC בודקת רשימת תפקודים ניהוליים כזיכרון לטווח קצר, זיכרון לטווח ארוך, אימפולסיביות, מוסחות, יכולת פיצול קשב, שליפה מהזיכרון, קשב מתמשך ועוד.

במידה ונשללו כל האפשרויות האחרות, ניתן לקבוע את האבחנה עפ"י הכללים הבאים:

ילד יוגדר כלוקה ב-ADHD אם:

·        חלק מהסימפטומים התחילו לפני גיל 7

·        הסימנים מופיעים לתקופה העולה על חצי שנה, ואינם תואמים את רמת ההתפתחות הצפויה.

·        חלק מהסימפטומים קיימים לפחות בשתי מערכות – בית ספר, בית, חברים, עבודה

·        קיימת הוכחה קלינית משמעותית לגבי מצוקה בתפקוד תעסוקתי, אקדמי וחברתי.

·        לא קיימת הפרעה התפתחותית אחרת, הפרעה פסיכוטית או הפרעה במצב רוח

המאבחן בודק את הסימפטומים עפ"י הרשימה הבאה, ועל סמך זה קובע את האבחנה

קשב

סימפטומים של חוסר קשב

אם לפחות ששה מהתסמינים הבאים של הפרעת קשב נמשכו לפחות ששה חודשים, בחומרה הגורמת קשיי הסתגלות ושאינה תואמת את רמת ההתפתחות הצפויה.

·        קושי לשים לב לפרטים/טעות בשל חוסר תשומת לב.

·         מתקשה לשמור על ריכוז בזמן ביצוע מטלות/משחק.

·        עושה רושם שלא מקשיב למה שנאמר לו.

·        אינו ממלא אחר הוראות/אינו מצליח לסיים עבודות.

·        מתקשה בארגון משימות ופעילויות.

·        מתחמק /סולד ממשימות הדורשות מאמץ שכלי ממושך.

·        מאבד חפצים הדרושים לביצוע משימות/פעילויות.

·        הסחת דעת בשל גירויים חיצוניים.

·        שכחה בביצוע פעילויות יומיומיות

אימפולסיביות - היפראקטיביות

לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים של היפראקטיביות/אימפולסיביות נמשכו במשך ששה חודשים לפחות, בחומרה הגורמת קשיי הסתגלות ואינה תואמת את רמת ההתפתחות הצפויה.

אימפולסיביות

·        לעתים קרובות פולט תשובות לפני שהקשיב לשאלה עד הסוף.

·        לעתים קרובות מתקשה להמתין לתורו במשחק או פעילות קבוצתית.

·        לעתים קרובות קוטע או מפריע לאחרים

היפראקטיביות

·        לעתים קרובות מזיז ידיו ורגליו או מתפתל בכסא.

·        לעתים קרובות קם מהכסא בכתה/במצבים אחרים.

·        לעתים קרובות מתרוצץ או מבצע תנועות מוגזמות בסיטואציות בהן התנהגות זו אינה הולמת.

·        לעתים קרובות מתקשה לשחק או לעסוק בפעילויות פנאי אחרות בשלווה.

·        לעתים קרובות מדבר בצורה מוגזמת.

קיימים 3 תתי טיפוסים של התסמונת, כפי שזה בא לידי ביטוי במהדורה הרביעית של ה-DSM ב- 1994 (Diagnostic and Statistical Manuel of the American Psychiatric Association) - המדריך האבחנתי והסטטיסטי של אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית.

·         תת-טיפוס מאופיין בקשיי קשב, ללא קשיי התנהגות. טיפוס זה מתאפיין בחולמנות, מוסחות, קשיים של קשב. אנחנו קוראים לו הרבה פעמים "הפרופסור המפוזר", "אסטרונאוט" וכו'.

·   תת-טיפוס מאופיין באימפולסיביות ו/או היפראקטיביות.  לטיפוס זה כמעט ואין קשיי קשב, אך הוא מתקשה לשבת. הוא חסר שקט ומסתבך בויכוחים וקטטות בשל האימפולסיביות שלו.

·         תת-טיפוס משולב (קשב + התנהגות) – טיפוס זה "נהנה" מהכל – הוא נאלץ להתמודד עם קשיי של קשב והתארגנות, בצד פעילות יתר ואימפולסיביות.

·         תת-טיפוס לא מובחן (אין מספיק מאפיינים, אך אלה שקיימים מהווים גורם מפריע לפרט ו/או סביבתו).

כתבה: נעמי רביד - מנהלת מכון רביד

054-5747817, 04-6342537

http://www.machon-ravid.co.il