אחרי מילות נימוסין קלות בטלפון שאל אותי ב' את השאלה הזו.                                                                                ב' גרוש כשנה והכיר מישהיא איתה מבלה כבר 3 חודשים. עצם השאלה הדליקה נורה, הרי אם הוא מאוהב או חש משהו אליה הוא בטח מרגיש, ואם שואל אז למה? ב' אוחז באמונה שלא נתאהב לעולם שוב כמו פרק א', ובעצם מה ההבדל בינהם?

בשיחה עלו כל מיני שאלות, שאולי ביום יום אנחנו לא כל כך שואלים את עצמנו ופתאום באמת הייתה הזדמנות לעצור ולחשוב. נפגשנו עם פרטנר.ית אפשריים הכרנו, דיברנו, ואולי אפילו היינו באינטימיות מ^נית. ואז זה הכה בנו- אנחנו באמת רוצים להיות פה? אולי "נגררנו" הנה, או שפשוט נעים לנו ואנו לא רואים בפרטנר.ית יחסים עם עתיד? ומה יקרה אם חלילה יתאהבו בי או גרוע מכך – אתאהב?????

דיברנו -  מה יש שם בפרק א שכל כך שונה מפרק ב,                                                                                               אז איך הכל התחיל....                                                                                                                                               אהבת נעוריו והוא הכירו בצבא ונישאו מיד אחריו, ילדים הגיעו דיי מהר והיום בגיל 49, ילדיו גדולים ויש לו הרבה זמן פנוי. רבים מאיתנו הכרנו את הפרטנר.ית הרציני.ת הראשון אי שם בגיל 20-30, עברנו מסלולים דומים של לימודים-צבא-טיסה -לימודים והכרות. אבל את ניסיון החיים שלנו צברנו יחד. ההווה שלנו היה שזור אחד בשני וכך צמחנו ייחד, הקמנו משפחה, עברנו הרבה שינויים יחד – רווקים, זוגיות, משפחה, עניינים כלכליים ועוד ועוד.                                         
   והנה פתאום בני 40 , גרושים אחרי המסע הזוגי המשותף ונסיון החיים שצברנו, נישואים שהסתיימו יפה או שלא, בדרך כלל עם מטען של כאב. לפעמים יש ילדים, לפעמים הגירושים נבחרו עבורינו, או שמאוד נפגענו ויוצאים לעולם שוב.

הפעם מגיעים עם נסיון חיים שאחת הקטגוריות שלו היא פחד  - להיפגע שוב, לפגוע. יש שהפחד הזה משתק אותם, ויש שהפחד הזה מניע אותם. עלינו להביט על עצמנו ולנסות להבין מה אנחנו רוצים, לאן שואפים ומה מאחלים לעצמנו? ויש גם גרושים שעדיין אוהבים את הגרוש.ה והניתוק לא פשוט עבורם ואולי יש להן עדיין משאלת לב כמוסה שיום אחד יחזרו, כן – יש גם את העוסקים בנקמה במקום לשחרר. אז אמרתי כבר מטען מפרק א?

ויש את אלו שרוצים שפרק ב יהיה בעיקר בילויים, כיף, אינטימיות מ^נית וחוויות טובות. התחייבות – לא תמיד, לגור יחד – שאלה טובה, להקים משפחה חדשה???  וכל זה יושב על מערכת האמונות שלנו והערכים איתם אנו מסתובבים.

נקודה נוספת שעלתה - האם בפרק ב אנחנו מחפשים את המינוסים בפרטנר שלנו במקום להתעכב על הפלוסים, שאותם ראינו ברגע הראשוני ההוא, זה מה שהדליק אותנו וגרם לנו לרצות להמשיך ולבדוק את הקשר הזה.... 

מבולבלים – כן, מובן. בעיקר ניתן להבין שכל אחד בא ובאה עם רצונות, ערכים, שאיפות שונים. ועדיין לא אחת נראה זוג שמצהיר שהפעם מצאו את אהבת חיים. הספקנים יעשו פרצוף, והמאמינים – יחכו לרגע שלהם.

נקודות למחשבה –

• כמה אנחנו באמת רוצים להכיר?
• כנות – נאמר לפרטנר מה הכוונות שלנו
• כמה אנחנו פנויים לזוגיות כרגע?
• האם נוכל לראות את הפלוסים בפרטנר שלנו ( גם את המינוסים, אבל לא ניתן להם לנהל אותנו)

אולי בשיחה עם חברים נראה איך אנחנו יוצאים קצת מהקופסא של עצמנו ומעניקים לנו אפשרויות שונות להביט על סיטואציות ועל אחרים, לשפוט פחות וגם לסלוח לעצמנו?

ומחשבה נוספת – אומנם כתוב פה על פרק ב, אבל מה יקרה אם גם בפרק א נעשה שינויים או נפתח נקודות מבט חדשות ונשאל את עצמנו שאלות –

• האם אנחנו רוצים שינויי בחיינו?
• האם טוב לנו? ואם לא למה?
• חוויות, שטרם הספקנו...
• אולי נצא יחד מהקופסא?

בואו נאהב יותר את עצמנו, נבקר את עצמנו פחות ונהיה סלחניים, ואז יהיה לנו קל יותר לאהוב את האחר.ת, לקבל ולהבין.