לצאת מעבדות לחרות בימינו
מחשבות על עבדות, וחרות.
האם העיסוק בעבדות וחרות רלוונטי? ואם כן למה אנו משועבדים כיום?
אם נבחן לעומק נראה כי גם בחיינו המודרניים, האינדיבידואליים, מתקיים שעבוד. בצורה אחרת, אולי נסתרת יותר. כשמהות השעבוד היא הדאגה האישית. אותו עיסוק תמידי בעצמי – בדעת האחרים עליי, בנוחיות, בהצלחות ובכישלונות. כל אלו גוזלים מרובנו את חרותנו הבסיסית. אנו משועבדים לדאגות, חששות, למתחים לצורך (ובעיקר מה שנדמה לנו כצורך) ולחוסר בטחון.
אם נבחן את משמעות המילה עבדות- שהיא עבודה לשם העבודה. העבד – חי על מנת לעבוד. המטרה של עבודתו היא לשרת אחר. אין הוא רואה לעבודתו מטרה או שכר. מי ששולט בעבד הוא זה שקובע את יעודה של עבודתו ומטרותיה.
כך גם השעבוד שלנו לאותם הדברים בחיינו שאינם מקדמים אותנו למטרתנו, שהיא בבסיסה השאיפה לטוב ושבסופו של דבר, אין אנו מקבלים עליהם שכר- כלומר מהמקום של הדאגה, המתח והלחץ לא נראים הפרות הרצויים. לדוגמה, הרווחים של הבנק כשאנו שקועים יותר ויותר במינוס....
אנו משועבדים למינוס, לסידורים, לדברים שאנחנו לא צריכים, לרצוי אחרים ומה יגידו.....
הפרסומות, התאגידים, בעלי האינטרסים, החברה ואולי אפילו הסובבים אותנו כמו המשפחה, משכנעים אותנו כי החופש הוא- לבחור את יעד החופשה, את הספה, או אפילו ברמה גבוהה יותר היכן ללמוד או לגור ולעבוד......
אולם מהי אותה חרות או משמעות החיים? שנדמה כי למרות הכל, כולם עדיין מחפשים אחריה ומרגישים את חסרונה.
זוהי החרות של הרצון. של חיים למען מטרה.
מיד עולה השאלה מהי אותה המטרה? הרי יש לי מטרות... לחסוך לילדים לאוניברסיטה או לאפשר לעצמי פרישה נוחה, לקנות דבר נוסף. כמובן שהן עדיפות מעבודה ללא מטרה כלל. אולם אנו שנבראנו בצלם אלוקים וכאנשים, בני אדם, שהפיזי בא לשרת את הקיום בעולם הזה, של הרגשות שלנו, החוכמה שלנו, הנשמה שלנו, אזי המטרות האלו נראות לא חשובות מספיק.
הן אפשרויות או דרכים, או אולי ממניעות ועכבות, על מנת להגיע ל.....
לאן?
להיות אדון לגורלך, כלומר שתהיה לכל אחד מאיתנו מטרה ראויה להלחם עבורה, חזון. מטרה שהיא מעבר לתנאים הפיזיים, ההתניות החברתיות וכו...
מטרת על, מטרה במימד הרוחני.
רוחניות, רוחניות אבל מה עם הניקיון? פה ניתן לראות בברור איך אנו משועבדים ובעיקר משועבדות, לאמצעי שהופך למטרה. הרי העיקר הוא להוציא את החמץ- מה שהחמיץ גם באופן רוחני ונפשי, במהלך חיינו השנה.
אם נשכיל לראות בניקיון הפיזי ביטוי לתהליך הנפשי ושל הנשמה, אזי כל התהליך יראה ממקום אחר ואפילו קל יותר.
למשל: לנקות את הארון ולזרוק בגדים ישנים- אני כרגע זורקת מחיי את כל אותם פחדים, דברים שמכבידים עליי ואינם נחוצים לי עוד.....
לקבל החלטות- המקרר אני קונה רק את מה שנחוץ ולא מתפתה לפרסומות, אני מנקה את מה שלא טוב לגופי.... וכו....
כל אחד בהתאם לחייו.
בברכת
מחשבות על עבדות, וחרות.
האם העיסוק בעבדות וחרות רלוונטי? ואם כן למה אנו משועבדים כיום?
אם נבחן לעומק נראה כי גם בחיינו המודרניים, האינדיבידואליים, מתקיים שעבוד. בצורה אחרת, אולי נסתרת יותר. כשמהות השעבוד היא הדאגה האישית. אותו עיסוק תמידי בעצמי – בדעת האחרים עליי, בנוחיות, בהצלחות ובכישלונות. כל אלו גוזלים מרובנו את חרותנו הבסיסית. אנו משועבדים לדאגות, חששות, למתחים לצורך (ובעיקר מה שנדמה לנו כצורך) ולחוסר בטחון.
אם נבחן את משמעות המילה עבדות- שהיא עבודה לשם העבודה. העבד – חי על מנת לעבוד. המטרה של עבודתו היא לשרת אחר. אין הוא רואה לעבודתו מטרה או שכר. מי ששולט בעבד הוא זה שקובע את יעודה של עבודתו ומטרותיה.
כך גם השעבוד שלנו לאותם הדברים בחיינו שאינם מקדמים אותנו למטרתנו, שהיא בבסיסה השאיפה לטוב ושבסופו של דבר, אין אנו מקבלים עליהם שכר- כלומר מהמקום של הדאגה, המתח והלחץ לא נראים הפרות הרצויים. לדוגמה, הרווחים של הבנק כשאנו שקועים יותר ויותר במינוס....
אנו משועבדים למינוס, לסידורים, לדברים שאנחנו לא צריכים, לרצוי אחרים ומה יגידו.....
הפרסומות, התאגידים, בעלי האינטרסים, החברה ואולי אפילו הסובבים אותנו כמו המשפחה, משכנעים אותנו כי החופש הוא- לבחור את יעד החופשה, את הספה, או אפילו ברמה גבוהה יותר היכן ללמוד או לגור ולעבוד......
אולם מהי אותה חרות או משמעות החיים? שנדמה כי למרות הכל, כולם עדיין מחפשים אחריה ומרגישים את חסרונה.
זוהי החרות של הרצון. של חיים למען מטרה.
מיד עולה השאלה מהי אותה המטרה? הרי יש לי מטרות... לחסוך לילדים לאוניברסיטה או לאפשר לעצמי פרישה נוחה, לקנות דבר נוסף. כמובן שהן עדיפות מעבודה ללא מטרה כלל. אולם אנו שנבראנו בצלם אלוקים וכאנשים, בני אדם, שהפיזי בא לשרת את הקיום בעולם הזה, של הרגשות שלנו, החוכמה שלנו, הנשמה שלנו, אזי המטרות האלו נראות לא חשובות מספיק.
הן אפשרויות או דרכים, או אולי ממניעות ועכבות, על מנת להגיע ל.....
לאן?
להיות אדון לגורלך, כלומר שתהיה לכל אחד מאיתנו מטרה ראויה להלחם עבורה, חזון. מטרה שהיא מעבר לתנאים הפיזיים, ההתניות החברתיות וכו...
מטרת על, מטרה במימד הרוחני.
רוחניות, רוחניות אבל מה עם הניקיון? פה ניתן לראות בברור איך אנו משועבדים ובעיקר משועבדות, לאמצעי שהופך למטרה. הרי העיקר הוא להוציא את החמץ- מה שהחמיץ גם באופן רוחני ונפשי, במהלך חיינו השנה.
אם נשכיל לראות בניקיון הפיזי ביטוי לתהליך הנפשי ושל הנשמה, אזי כל התהליך יראה ממקום אחר ואפילו קל יותר.
למשל: לנקות את הארון ולזרוק בגדים ישנים- אני כרגע זורקת מחיי את כל אותם פחדים, דברים שמכבידים עליי ואינם נחוצים לי עוד.....
לקבל החלטות- המקרר אני קונה רק את מה שנחוץ ולא מתפתה לפרסומות, אני מנקה את מה שלא טוב לגופי.... וכו....
כל אחד בהתאם לחייו.
בברכת
פסח שמח וכשר.
ושנזכה כולנו לצאת ממצריים- מן המיצר להרחבה.
**בהשראת דברים של הרב אהרון לופיאנסקי
לשינוי מעשי בחיים מתוך אמונה, אהבה, שמחה וחשיבה חיובית אימון ייחודי לנשים ונערות, בגישה יהודית רוחנית, להעצמה, הגשמה אישית והפקת תוצאות בכל תחומי החיים, מתוך שלמות ואיזון. חברה בלישכת המאמנים **