מדוע חשוב לאבחן את הפרעת הקשב בגיל צעיר

בשיחותי עם הורים אני שומעת לא פעם את האמירה:" מה בוער??? למה אני צריך לאבחן את ילדי,  תסמכי עלי ...אני מכיר אותו, גם אני הייתי כמוהו ותראי אותי היום!!!"

אז למה חשוב לאבחן ?

מאפיינים שנמצאים אצל בעלי  הפרעת קשב ניתן למצוא בכל אדם ברמה כזו או אחרת . אך כשהפרעת הקשב היא נוירולוגית העוצמה והמינון  גדולים יותר ויפריעו לתיפקוד היום יומי. ילד עם הפרעת קשב זקוק להורות אחרת, הורות שמסוגלת להקשיב לנסתר (למה הוא רוצה לאמר אך מסיבות שקשורות בלקות אינו מסוגל לאמר). מצד שני לעיתים להתעלם מהגלוי(מההתנהגויות החריגות שנעשות בגלל שאין לא דרכים אחרות להתמודד עם קושי).

האם זו הפרעת קשב

הפרעת קשב היא  הפרעה מתעתעת,  לא ניתן עדיין לאבחן אותה באמצעות כלי מדידה קליניים  פשוטים כגון בדיקת דם. לכן יש להסתמך על סידרה של בדיקות ואיבחונים שנעשים אצל נוירולוג/פסיכיאטר או רופא להתפתחות הילד שמומחים לאבחן הפרעת קשב וריכוז.

למאפיינים כגון, חוסר מוטיבציה, קשיים באירגון, קושי להקשיב, חוצפה,... יכולות להיות מגוון סיבות : קשיים ריגשיים, סיבות בריאותיות, חוסר גבולות וחינוך... ועוד. יש לאבחן את הסיבה כדי לספק לילד את הכלים שיענו לקושי. לדוגמא אם מדובר בחינוך, אמירה לא ברורה של הורים,  חוסר גבולות... כשההורים ישנו את הדרך בה הם מתנהלים, בתהליך עיקבי הם יצליחו להביא  לשינוי.

אך כשיש הפרעת קשב מאפיינים אלו אינם תוצאה של חינוך , הסיבות לכך הן נוירולוגיות ואל הסיבות הנוירולוגיות מצטרפות סיבות ריגשיות. אחת הדרכים לעזור היא  באמצעות מסגרת וגבולות אך לא רק, בנוסף לכך הם זקוקים לאמפטיה וקבלה של הקושי שלהם. כשההורים והסביבה הבוגרת יבינו את מהותה של ה"נכות" - הפרעת קשב מכונה "נכות שקופה", כל נכות אחרת מזכה את האדם באמפטיה על הקושי עימו הוא מתמודד, אך הפרעת קשב אותה לא רואים ומגיבים תגובות שליליות להתנהגויות שהיא מולידה.

בשנים הראשונות כשעדיין לא מודעים לכך שיש לילד הפרעת קשב, מייחסים את ה:  אימפולסיביות,  חוסר אירגון, קשיים חברתיים ועוד.. לחוסר  חינוך.  כתוצאה מכך נכנסים למסע חינוכי: הופכים מאוד נחרצים, דורשים עמידה בגבולות מאוד ברורים, מציבים יעדים, מענישים...

ילד בעל מאפייני קשב וריכוז זקוק להורות אחרת. הורות שמכירה ומבינה את הפרעת הקשב,  על כך כותבת דר' רונית פלוטניק: "כשהורים נוקטים עמדה זו(עמדה חינוכית נוקשה ללא אמפטיה) הם עלולים לסכן את בריאותו הנפשית של ילדם מכיוון שקשייו מומשגים בתהליכים שניתנים לשליטה ולהכוונה, הם מתעלמים לחלוטין מהחלק האובייקטיבי שאינו בר שליטה עצמית והמחייב עזרה ספציפית שתעניק לילד כמו להורה דרכי התמודדות מותאמות לקות. ההכחשות עלולות לא רק לסבך את הדימוי העצמי של הילד("אם תרצה- תוכל"  , "אין דבר העומד בפני הרצון"  , "אם אינך מצליח זה מפני שאיך רוצה"...  ) אלא גם לעכב מאוד את הבניית התהליך הטיפולי הנכון"  (דר רונית פלוטניק- לגדול אחרת)

אם אתם רואים סימנים שמעידים על לקות , או אם המורה מפנה את תשומת לבכם לקושי, תעזרו לילדכם ולעצמכם וגשו לאיבחון . במידה וילדכם יאובחן כבעל הפרעת קשב, חשוב מאוד ללמוד את השפה, ללמוד על הפרעת הקשב באמצעות ספרות, קורסים, אינטרנט. וכמובן הדרכות ואימון הורים

חשוב ללמוד כדי לתת לילדכם את ההורות לה הוא זקוק. הוא זקוק להורים תומכים שמבינים מה מניע אותו ועוזרים לו לבנות את עצמו בריא בנפשו.