יש לולאה בבגד,

ויש לולאה בחבל.

יש לולאה בתוכנה,

ויש גם לולאה במערכות יחסים.

אני רוצה לשתף אותך, בלולאה,

שהרבה נשים נתונות בה.

זוהי לולאה מורכבת,

שהרבה זוגות מסתבכים בתוכה.

"הוא לא נותן לי את התמיכה שאני צריכה".

"אני לא מרגישה אהובה".

"הוא לא מעריך אותי, למרות שהכל אני עושה."

מה הלולאה פה?

את מצפה ממנו שיתן מענה רגשי לצרכים שלך. ->

הוא לא יודע / לא מבין / לא מסוגל לעשות את זה. ->

את נהיית יותר מתוסכלת וממורמרת,

מרגישה יותר לא אהובה ולא מוערכת,

וחוזר חלילה...<-

יש כאן ציפיה תת מודעת, ולא מאוד מציאותית,

שבן הזוג יתן את המענה לצרכים הרגשיים שלי.

בוודאי שהוא נותן מענה לצרכים מסוימים,

אבל הוא לא יכול לתת את כל הפתרון לכל הצרכים.

זה התפקיד שלך.

אשה שיודעת לשמח את עצמה, מעריכה את עצמה,

אוהבת את עצמה – גם זוכה בזוגיות מספקת ומהנה יותר.

היא לוקחת אחריות על הרגשות שלה ועל החוסרים שלה.

היא מקבלת תמיכה מבן הזוג. גם תומכת בו. אבל לא תולה

בו את סיפוק הצרכים הרגשיים שלה.

כשהיא תלויה בו, והוא לא מסוגל לספק

את הצורך האינסופי שלה – הוא מתוסכל,

והיא סופר מתוסכלת. הוא מרגיש, שהיא

שואבת אותו, והיא מרגישה תמיד שזה

לא מספיק.

כשאשה מודעת לצרכים הרגשיים שלה,

ומוצאת מגוון דרכים לספק אותם, היא

משחררת אותו מהצורך לספק לה מה

שהוא לא מסוגל לתת. היא מקבלת

ממנו מה שהוא יכול לספק, היא פנויה

לראות מה הצרכים שלו, ולתת לו

מה שהיא יכולה, והם בונים זוגיות

של נתינה וקבלה הדדיים, ושניהם

מרוצים.

נשמע לך חלום באספמיה? רוצה

לנסות להאמין בו וגם להגשים אותו?