"זה נשמע לי כמו הקול של אמא שלי"

כך היא אומרת לי.

באיזה הקשר זה היה?

דברנו על הביקורת של בעלה כלפיה.

ניסינו לבדוק, למה זה מוריד אותה כל כך?

למה זה שואב לה את כל החיות?

למה אחרי המילים שלו

היא מרגישה גמורה?

את מכירה את זה גם?

את התחושות האלה, כשבעלך מבקר

אותך, כשהוא לא מרוצה ממך,

כשיש לו טענות עליך, ועל

ההתנהלות שלך?

ואז הסתבר לנו, שמה שהוא אומר לה

בעצם מהדהד עם קולות, שרצים בתוך הראש שלה.

לא בטוח שבאמת אמא שלה אמרה לה גם כאלה דברים.

אבל בתפיסה שלה, זה מה שקיים.

וכאשר הקולות האלו קיימים בפנים,

מה שאומר מישהו מבחוץ,

בפרט אדם משמעותי בחיי,

זה נוגע ממש בפצע חשוף.

וזה כואב. אוהו כמה כואב!

וגם ממש מחליש.

כשהביקורת של בעלך מתיישבת על קולות בתוכך,

זה לא באמת יעזור ללמוד מיומנויות תקשורת.

כי, גם אם הוא ילמד לדבר אחרת,

את עדיין מסתובבת עם אותם קולות.

לכן חשוב שתעשי עבודת עומק עם עצמך,

כדי לטפל בקולות המחלישים,

ולתת לעצמך כח עם קולות מחזקים.