בימים בהם המצב הביטחוני קשה מקבלת החרדה תשומת לב רבה. 

יחד עם זה חשוב לדעת שגם בימים כתיקונם הפרעות החרדה הן נפוצות מאד אצל מבוגרים וילדים.

אז מה זה חרדה?

למעשה חרדה היא מנגנון טבעי של הגוף,  תפקידו של המנגנון לגייס את גופנו כך שיוכל להגיב בדרך הטובה היעילה והמהירה ביותר לסכנה מתקרבת.

אבל מה שהיה נכון בעבר כשהיינו צרכים להתגונן מחיות טורפות ומפגעי הטבע, עשוי להיות פחות נכון בתנאים המודרניים.

וכך הופכת החרדה לעיתים קרובות לתופעה שפוגעת קשות באיכות חיינו. אז כן, טוב שגופנו יודע להתגייס ביעילות אבל חשוב לעשות זאת במקום ובמינון הנכון לנו.

נהוג להבדיל חרדה מפחד בכך שמקור הפחד ידוע ו "אובייקטיבי" אך  הבדלה זו מטושטשת כיוון שגם בפחד יש גורמים רבים של אי וודאות.

לחרדה ביטוי פיסיולוגי וביטוי נפשי.

ברמה הפיסיולוגית יכול האדם החרד להתמודד, בעוצמות שונות עם תופעות ללא הסבר רפואי, כגון  דפיקות לב מואצות, מתח שרירים, יובש בפה, רעד, הזעה, סחרחורת, רעידות, קוצר נשימה, אי נוחות כאב או דקירות בחזה, תחושת מחנק, בחילה וגלי חום או קור. ברמה הנפשית יכולה להופיע תחושת סכנה מתקרבת, צורך להימלט, תחושה של חוסר מציאות, פחד מאובדן שליטה ואפילו פחד משיגעון, או ממוות.

במאמר זה אסקור את שיטות הטיפול המקובלות והיכן משתלב ה NLP בתוכן.

השקפות שונות:

קיימת השקפה הגורסת כי התקפי חרדה הם סימפטום שאם נטפל בו נקודתית הבעיה תבוא לידי ביטוי בדרך אחרת. ולכן יש צורך בעיבוד רגשי של הגורמים הלא מודעים שהביאו להתקף החרדה. הפסיכולוגיה הקונבנציונאלית תציע כאן טיפול דינמי (פסיכואנליזה) שהוא ארוך טווח ומטרתו להציף תהליכים פנימיים למודעות.  אנשים רבים יפיקו תועלת מטיפול זה, אם כי התקפי החרדה לא תמיד ייעלמו. במקרה כזה יומלץ להם לשלב גם גישות

קוגניטיביות-התנהגותיות ממוקדות וקצרות מועד לשיפור איכות החיים.

השקפה אחרת תומכת בטיפול קצר מועד מתמקדת בהקלת או העלמת החרדה. כאן ניתן למצוא את:

 הטיפול התנהגותי (Behavior Therapy)  אשר כשמו כן הוא , ממוקד בהתנהגות. בסוג טיפול כזה ילמד האדם הסובל מחרדה להתמודד עם מצבים קשים  ויקבל תחושה של שליטה על חייו, לעיתים קרובות ייעזר הטיפול הזה בחשיפה הדרגתית למקור הפחד .

אפשרות נוספת: הטיפול הקוגניטיבי (Cognitive Therapy) אשר מאפשר  לאדם לבחון את רגשותיו, ולשנות דפוסים. וכך לרכוש תחושה של בטחון ושליטה על חייו.

וכ"כ ניתן לשלב הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי CBT (Cognitive Behavior Therapy) משלב בין שתי השיטות הקודמות ומקנה כלים להתמודדות.

בנוסף ניתן לטפל בהפרעות חרדה בעזרת תרופות. מטרת הטיפול איזון פיזי ובכך הוא מעלים את החרדה או לפחות מספק הקלה. טיפול זה יכול פעמים רבות לאפשר התקדמות בטיפול נפשי, אך חשוב לזכור כי תרופות להקלת חרדה נועדו להקלת התסמינים בלבד, וההקלה תמשך רק כל עוד יילקחו התרופות.

הNLP מציע אפשרות להתייחסות ספציפית לחרדה, בצד אפשרות להצפת תהליכים מעמיקים יותר. 

ההחלטה באיזו דרך לבחור היא אישית - אין הכרח לשלב תהליכי עומק כפי שאין הכרח לשלב תהליכים נקודתיים (אשר משנים את הסימפטום) אלא יש התאמה של התהליך הנכון לאדם הספציפי.

בכל מיקרה הטיפול יהיה קצר מועד וממוקד מטרה.

לאורך התהליך תהיה בדיקה מתמדת והערכת התוצאות.

לקראת סיום סדרת הפגישות והשגת המטרה יושם דגש על כלים בעזרתם יוכל האדם לעזור לעצמו בעתיד.

בהתייחסות הספציפית  יעשה ה NLP שימוש  בזיהוי טריגרים ואסטרטגיות חושיות.

 כיצד מקודדת החרדה בחושינו ובמוחנו כמו גם לימוד כיצד נבנית חווית הביטחון כיצד היא מקודדת בחושינו ובמוחנו.

 טכניקות דמיון מודרך שונות ילמדו אותנו כיצד להרגיע את עצמנו בזמן אמת.

 טכניקות NLP יעזרו לנו לשנות את קידוד החוויה החושית, או כיצד להפעיל חווית בטחון ולחברה לטריגר המפעיל חרדה.

כמו בטיפול ההתנהגותי גם ב NLP נוכל למצוא טכניקות של חשיפה הדרגתית למקור החרדה על מנת לגרום לביטול הרגישות (דה סנסיטיזציה) אך כאן תעשה החשיפה בדמיון, בהסתמך על העובדה שהמוח האנושי מגיב לאירוע שהתרחש בדמיון כאילו התרחש במציאות.

פעמים רבות תעשה החשיפה תוך התבוננות מהצד, כאילו אנחנו צופים בסרט המוקרן על מסך קולנוע. התבוננות כזו תאפשר לאדם לזהות את משאבי הנפש הנדרשים לו ברגעים הקשים וללמוד אייך לגייס אותם ולהגיב בצורה שונה. דבר זה הופך פעמים רבות את חווית החשיפה לאפקטיבית מאד. ומאפשר תחושה של בטחון.

לעיתים יהיה משחק במרכיבי החושים הבונים את החוויה (במצב של פוביה למשל יקבל מימד הזמן והקצב בו מתרחשים הדברים חשיבות רבה, שכן נימצא כי אדם במצב של פוביה מרגיש כאילו הזמן עוצר מלכת...) לעיתים יעשה שינוי באמונות וערכים המרכיבים את החוויה, לעיתים מסגור מחדש של החרדה עצמה והפיכתה מאויב לידיד,  ולעיתים עבודה עם הדימויים אותם מקשר האדם לחוויות החרדה והרוגע.

 במקביל מאפשר ה NLP לשלב טכניקות ספציפיות להצפת וריפוי תהליכים עמוקים.

כלים שיציפו תהליכים מעמיקים יכולים לעשות שימוש בהתניות (עוגנים בשפת ה NLP) ושינוי ההיסטוריה האישית, הליכה על קו הזמן, שינוי אמונות מגבילות, שינוי דפוסים ועוד.

 הדמיון המודרך יכול לאפשר כאן, במידת הצורך והרצון, שיחה עם דמויות פנימיות ארכיטיפיות כגון הילד הפנימי, הזקנה החכמה, הרופא הפנימי, הגיבור ועוד.

בצד שיחה בדמיון ובמקום בטוח עם דמויות אמיתיות משמעותיות מחיי המונחה שיש להן קשר לחרדה.

 סיום סדרת הפגישות יאפשר כלים פרקטים כגון טכניקות הרגעות שונות בצד חיבור למודעות על לצורך השגת שלמות,  הדמיית העתיד ועוד

על התייחסות ספציפית של ה NLP  לקטגוריות של חרדה כגון פוביה ופוסט טראומה ארחיב במאמרים עתידיים.

למאמר המסביר כיצד יכולים הורים לעבוד עם ילדיהם הקטנים