החמסה היא למעשה סוג של קמע. כמו כל קמע– זהו חפץ המיוחסים לו כוחות כלשהם. את הקמעות נושאים בני האדם על גופם, מניחים בביתם, על פתחי הדלתות וכו', הכל – כדי לשמור על ביטחונם האישי, להביא מזל וברכה, שפע, בריאות וכד'. מקור סמל החמסה הוא כנראה בסמל של מלכת-הירח: טנית מקרתגו ( מושבה פיניקית לחוף טוניס, המאה השניה לפנה"ס ). זה היה הסמל המקורי כנראה: כפי שאפשר לראות זהו גוף עם שתי ידיים הפונות כלפי מעלה. הגוף – בצורת משולש, ושתי הזרועות שוות בגודלן. במשך הזמן "ירדו" הזרועות לצידי הגוף והפכו לזרת ואגודל. מכאן ניתן להבין מדוע גודלן שווה עד היום בסמל החמסה. הרבה סימנים ופרושים ניתנו לחמסה במהלך הדורות ובין התרבויות השונות. יש מי שסבורים שצורת החמסה מסמלת את חמשת חומשי התורה, או את צורתו של עלה התאנה שהוא אחד משבעת המינים ועוד. על פי המסורת האיסלמית, חמשת האצבעות בצורת החמסה מסמלות את חמשת עמודי האיסלם, וזוהי כף ידה של פטמה, בתו של הנביא מוחמד. על י המסורת היהודית מסמלת החמסה את האמונה, התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל. על פי שתי המסורות מגינה החמסה מפני עין-הרע. נהוג לתלות את החמסה בעיקר בפתחי הבתים, על הצוואר כתליון, במכונית, בארנק, על מחזיק המפתחות, ועוד. החמסה נפוצה בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. החמסה מופיעה בדרך כלל בצורה סימטרית, כשהאגודל והזרת שוות בגודלם משני הצדדים. הרבה פעמים יופיעו גם סמלים נוספים על החמסה כגון: מגן-דוד, עיניים, דגים – כולם מסמלים שפע, ביטחון, הצלחה, בריאות ועוד וכמובן – כנגד עין-הרע. הצבע התכלת מופיע הרבה בחמסות והוא נחשב כמגן מפני עין-הרע גם כן.