בתהליך..המתן בבקשה.

ד"ר אבישי אנטונובסקי - הרצאות וסיפורים על סודות ההתנהגות האנושית / בלוג

תחושת קוהרנטיות וחשיבותה בהתמודדות עם משבר אישי, קהילתי ולאומי בימי המלחמה

12/11/2023 16:20

  • תחושת קוהרנטיות (sense of coherence) היא התפיסה של אדם או של קבוצה, שלפיה אתגרי החיים הם (א) מובָנים וניתנים לניבוי, (ב) ניתנים לניהול בעזרת משאבי התמודדות רלוונטיים וקיימים, (ג) משמעותיים ויש מוטיבציה להתמודד עמם. תחושת קוהרנטיות היא מושג הליבה במודל הסָלוּטוֹגֶנִי לקידום הבריאות ("סָלוּטוֹגֶנִיוּת" = מקור הבריאות).

    בימים אלה ניצבת מדינת ישראל בפני שורה של אתגרים טקטיים ואסטרטגיים, במערך האזרחי ובמערך הצבאי כאחד. אזרחי המדינה, כפרטים וכקהילות, ניצבים בפני אתגרים אישיים ברמה הפיזית, הנפשית, החברתית והכלכלית. על מנת לחזק את יכולת ההתמודדות עם אתגרים אלה, ראוי לדבוק בשלושה עקרונות-על:

    1. הפחתת אי-ודאות והגברת המוּבָנוּת: הקפדה על הזרמת מידע אמין, מדויק ועדכני, בדבר הפעולות שיש לנקוט כדי להתמודד עם האתגרים, ומה יש לצפות בעקבות כל פעולה. זהו עקרון ה"מה".
    2. תפיסת קיומם של משאבי ניהול: הענקת ביטחון בתחושה שקיימים המשאבים הנדרשים לניהול האתגרים, וכי הם עומדים לרשותנו, כלומר שישנם הכלים להוציא לפועל את הפעולות שיש לנקוט. זהו עקרון ה"איך".
    3. מתן משמעות והגברת מוטיבציה: הבהרת המטרות הנקודתיות ומטרות-העל שאנו שואפים להשיג, באופן שעולה בקנה אחד עם הערכים המנחים את חיינו, על מנת שנחוש שההתמודדות עם האתגרים היא מוצדקת וראויה. זהו עקרון ה"למה".

    שלושת העקרונות האלה ראויים ליישום הן ברמת החייל או האזרח הבודד, הן ברמת הקבוצה (פלוגת חיילים, או קהילה אזרחית) והן ברמה הלאומית.

    ברמת האזרח הבודד, לדוגמה, ככל שהאדם יבין את המתרחש במלחמה ואת התרחישים הצפויים (וידע להבחין בין מה שנכון ונדרש לבין פייק ניוז וסרטונים מיותרים), ככל שהוא ירגיש שיש לו משאבי התמודדות עם האתגרים שנכפו עליו בעת הזאת (תמיכה חברתית/משפחתית, סיוע נפשי, סיוע כלכלי, מיגון, אמצעים מצילי חיים, הזדמנויות להתאוורר, מנהיגות אמינה, תזונה ראויה), וככל שהוא ימצא משמעות בהתמודדות עם האתגרים (אנחנו חייבים לנצח במלחמה הזו, חשוב לי לתרום לעם ולמדינה, אני רוצה את המשפחה שלי מלוכדת, יש לי עוד הרבה מטרות להגשים, אני עוד אצא לטיול הגדול בחו"ל שתכננתי לפני המלחמה) – כך יעלו הסיכויים שהאדם יעבור בהצלחה את האתגרים העכשוויים ואת אלה המצפים לנו בהמשך. את אותם הדברים אפשר לומר גם ברמה המשפחתית והקהילתית. העשייה ההתנדבותית של איסוף מצרכי מזון, פריטי לבוש וכיו"ב עבור חיילים ועבור משפחות שפונו מיישוביהן היא דוגמה לכך שהקהילה מבינה את האתגר, מוצאת את המשאבים להתמודד עמו, ומבצעת זאת מתוך תחושת משמעות עמוקה שהיא מוצאת במימוש הערך של סולידריות.

    ברמת היחידה הצבאית, לדוגמה, ככל שחייליה יבינו יותר את פרטי המשימה ואת תוצאותיה הצפויות, ככל שהם יחושו שיש להם כלים לבצעה (החל מנשק תקין, דרך כושר גופני ועד לתמיכה חברתית של חבריהם וגיבוי של מפקדיהם), וככל שביצוע המשימה יהיה יותר משמעותי עבורם (לדוגמה, תרומתם להשגת המטרה הכוללת של הלחימה), כך תגבר יכולת ההתמודדות שלהם עם אתגרי הלחימה, ויגברו הסיכויים להשלמה מוצלחת של המשימה.

    במחקרים רבים נמצא שככל שתחושת הקוהרנטיות חזקה יותר, גוברת תחושת הרווחה הנפשית, ופוחתים הסיכויים לפיתוח שחיקה, דיכאון והפרעה פוסט-טראומטית.

    בצד פעולות שמבצעים מפקדים בצבא, ראשי רשויות מקומיות ומקבלי החלטות נוספים הנוגעות לניהול משברים ולזיהוי סימני מצוקה, מומלץ להם לאמץ את העקרונות שצוינו לעיל ולדאוג לכך שפקודיהם ואזרחיהם ידעו "מה אנחנו צריכים לעשות, איך נעשה זאת, ולמה אנחנו עושים זאת". אומנם, בשלב זה של המלחמה יש הרבה אי-ודאות, לא ברור אילו משאבים קיימים, וחלק מן המטרות מעורפלות. אך אימוץ דפוס החשיבה הנגזר מעקרונות אלה עשוי כשלעצמו לחזק את תחושת הקוהרנטיות של חיילים ואזרחים ולתרום הן לרווחתם הנפשית והן להתמודדותם עם אתגרי המלחמה.


    * ד"ר אבישי אנטונובסקי הוא פסיכולוג והוא מוכר כאחד המומחים בעולם בגישה לקידום הבריאות המוצגת במסמך זה.

תגובות

ד"ר אבישי אנטונ.. מרצה ומספר סיפו...

הרצאות על סודות ההתנהגות הא...