סליחה שגרמה לי לבכות
בימים האלו של תקופת החגים, בין ראש השנה לסוף אוקטובר
(סוכות כמובן...).
תמיד יהיה לך מה לעשות:
אם זה לתכנן את החופשה,
או לצפות בשמחה למנוחה המתמשכת,
או לטרוח על האירוח בחגים,
או לשבור את הראש מה להביא "להם",
או לקטר על כך שאין לקוחות בתקופה זו.
או
להיכנס לתהליך של חשבון נפש עמוק, על מה שעשית
או לא עשית, על מה שתיכננת ולא ממש יצא לפועל
קוראים לזה סליחה.
לפעמים אנו שומרים על אגו ולא רוצים לבקש סליחה מאנשים
מסויימים או שהסליחה שלנו לא יוצאת באמת מתוך הלב...
בערב יום הכיפורים הזה אני שואל את עצמי אם אני צריך לבקש
סליחה אחרת...
אני מזמין אותך לעצום עיניים...
רגע!!!
קודם עליך לקרא את השורות הבאות....
אני בוחר לשתף אותך בסליחה שלי, שגרמה לי לבכות:
עצמתי עיניים.
ואז ראיתי את עצמי הולך בשדה חשוך, טפטוף גשם מטריד
ניתך ארצה והבזקי ברקים מאירים עננים אפורים ונמוכים.
הרעם מתגלגל ולא מאחר לבוא, מרעיד את גופי.
הגשם ממשיך לרדת... זולג על פני ומרטיב את בגדי. אין
שום חלק יבש.
ברק נוסף מבזיק, אני יכול לחוש בחשמל באוויר.
ואז אני רואה את זה.
אני נמצא בבית קברות גדול ושומם, כשלפתע, מבין המצבות
מתרוממות דמויות, עטויות גלימה שחורה. ראשן מכוסה ואני
לא יכול לראות את פניהן.
האם הן מחפשות אותי?
הן קרבות אלי...
ושוב ברק מפלח את השמיים מאיר להרף עין את בית הקברות
ואת הדמויות הללו.
ואז זה מכה בי!
אני חש זאת מבפנים...
אני מכיר את הדמויות האלו!
חלקן מוכרות מאוד וחלקן נשכחות, חלקן מתעלמות ממני
וחלקן כובשות זעם עצום, חלקן בוכיות וחלקן שקטות.
המון דמויות. ממש המון.
והן קרבות אלי....
האם עלי לבקש מהן סליחה? מי הן הדמויות האלו?
כן, אני באמת צריך לבקש סליחה מכל דמות ודמות...
האם לגשת קודם לחלומות שלי שוויתרתי עליהם ולבקש
סליחה?
או שאגש דווקא לכישורים שלי ואבקש סליחה על שלא
השתמשתי בהם כראוי? אולי סליחה מההחלטות
שהחלטתי ו... לא עמדתי בהן? אולי להתקרב ליעדים שלי
שהצבתי ברוב מרץ ולבקש סליחה על שהשליתי אותם
שאני עומד לממשם? אולי להבטחות שהבטחתי לעצמי ו...
ויתרתי עליהן בלי להביט לאחור.
ומה עם האמונה שבי שהתעלמתי ממנה בכל רגע של פחד
או חוסר נוחות?
ובטח אני צריך לבקש סליחה מהעוצמה שבי, שיש בי אלא
שלא נתתי לה להתפרץ החוצה....
ברק הבזיק ורעם מתגלגל הרעיד את האדמה. משהו מוחץ
את החזה.
האם זה מה שאני עשיתי לעצמי? האם על כל האושר שיכולתי
להוסיף לחיי ויתרתי בשרירות לב או מחוסר התכוונות אמיתית?
האם אני החסרתי מעשים והכאבתי כל כך ל... עצמי?
הדמעות עולות בי...
אני פוקח את עיני.
לקראת יום הכיפורים, אני מבקש סליחה ומחילה מעצמי,
מהידע והכישורים שלי, מהאמונות והחלומות שלי,
מההחלטות שלא הבאתי לידי מעשה, מהעוצמה שלא
תמיד ניצלתי, מהיכולות שבי שלא אפשרתי להן להתפרץ.
ואני מבקש סליחה גם ממך.
קטונתי מהיות האדם המושלם אותו אני רוצה להיות
ומחילתך חשובה לי.
אני מאחל לך מקרב לך
שנה טובה וגמר חתימה טובה!
עוזי טל פלד
הבחירה להוביל! - מנהיגות עצמית ותוצאות
הדרכות והרצאות, ליווי והובלה של עצמאים ועסקים בתחומי מכירות, מו"מ, אימון אישי ועסקי, מתמחה ביצירת תהליכי מכירה בעסק, פיתוח כישורי מהיגות ויכולת קבלת החלטות והובלה ליצירת תוצאות.