הקיץ הוא עונה של שיא, שיא של פריחה של תנובה, שיא של יציאה החוצה ויצירה, שיא של פתיחות, ביטוי אישי ותקשורת בינאישית, שיא המאפשר לדברים להיות בחוץ ולבטא את עצמם. ע"פ הרפואה הסינית הקיץ הוא עונה הקשורה לאלמנט האש המשויך בעיקר ללב, מושב הנשמה, ועל כן הלב הוא מקום מושבה של המודעות והפעילות הנפשית והרוחנית של האדם. הלב שולט על כלי הדם, נפתח ללשון וקשור לרגש השמחה, הלב גם קשור לרצף של אהבה תשוקה והנאה, כלומר להשתוקקות מחד ולביטוי האהבה הרוחנית מאידך. בקיץ, שיא החום, הדם זורם במלוא המרץ החוצה מעביר את מסריו של הלב החוצה ומעביר את המסרים מבחוץ חזרה פנימה, כאשר מעטפת הלב, הקשורה גם היא לאלמנט האש, היא זו שמשמשת הן כשגריר והן כקו מגן ללב. כדי שהאש תהיה במיטבה היא צריכה להיות מספיק גדולה על מנת שהריקוד שלה ייראה, וכדי שחומה יוכל להניע את הדם ולהרחיב את כלי הדם, אך במקביל יש גם להישמר שלא תהיה גדולה מדיי ותתפשט ללא שליטה, כשהיא מסירה את כל חומות ההגנה. מבחינה פנימית עבודה עמוקה על כעסים היושבים בכבד וניקיונם (באביב) תמנע חימום ייתר של הלב, ומבחינה חיצונית עלינו להישמר מהחום הלוהט של חודשי הקיץ. השיאצו, כטיפול במגע, יתמוך בתקופה זו בלב לחיזוק שמחת החיים והלב מחד ולהרגעה וקירור מאידך, ויתמוך בנשמה בדרכה לבטא את עצמה בצורה הגבוהה ביותר כך שתניב את פירותיה תוך איזון החום ושמירה על קווי ההגנה של הגוף.