דני ודינה (שמות בדויים) ביחד 18 שנה.

הם בשנות הארבעים לחייהם. לזוג 3 ילדים.

לאחרונה דינה מאוד מוטרדת. היא נסערת בגלל המחשבות שלה, קצרת רוח, מתרגזת מהר ולא שקטה.

האם היא ניגשת לשתף את דני בקשיים שלה?

האם היא מרגישה מספיק נוח לשתף אותו בקושי מאוד גדול ואישי שעובר עליה?

האם כל זוג שנשוי כל כך הרבה שנים משתף הכל, גם את הדברים שלא נוחים?

על אף שדני ודינה חיים יחד המון שנים, אין להם תקשורת רגשית מספיק מפותחת.

הם מדברים על ענייני הבית, הם מדברים על עניינים טכניים של הילדים או ההורים שלהם אבל כשהם מגיעים לנושאים עמוקים יותר, עניינים מביכים או רגשיים או עניינים שאולי עלולים לפגוע בצד המקשיב- השיח נעלם.

כמה שנים קודם, דינה ניסתה לשתף את דני במועקה כבדה שנפלה עליה בהקשר הזוגי.

היא פנתה אליו בערב, כשהילדים הלכו לישון.

לאט ובזהירות היא ניסתה "להניח על השולחן" את הנושא אבל ברגע שהנושא העיק לדני וגרם לו להרגיש מאוים ובאי נוחות, הוא הדף את השיחה, קם ויצא מהחדר.

הנושא לא עלה שוב יותר.

דינה הבינה שדני לא מסוגל להתמודד עם הקושי שלה ולכן היא בלעה אותו בחזרה פנימה.

היא הרגישה בודדה, עצובה ומובכת.

היא חשבה שהוא החבר הכי טוב שלה.

היא חשבה שהיא יכולה לספר לו הכל ושהוא יתמודד.

אבל מסתבר שלא.

דינה דחסה את הקשיים שלה חזרה פנימה עד שהפכה להיות מאוד נסערת, מתוסכלת, מאוכזבת וכעוסה עליו על שלא הצליח להתמודד עם הנושא החשוב שהעלתה.

זה יצר קרע בזוגיות, נתק בתקשורת.

כאשר דני ודינה הגיעו אלי, למדנו יחד ליצור אינטימיות רגשית.

אני מכנה אינטימיות רגשית כמעין קערת הכלה שנמצאת בין בני הזוג, שם מותר ורצוי להניח את כל הקשיים שעולים, גם אלה שקשורים ישירות לצד השני בזוג.

אני מלמדת את הצד המקשיב "להחזיק" את הקושי של האחר, לתת לו מקום לביטוי עצמי, לשחרור המועקה.

אינטימיות רגשית מייצרת תקשורת בריאה, מקרבת בין בני הזוג שמוצאים ביניהם מרחב בטוח, שמקשר ביניהם, שנותן בטחון שיש איתם מישהו ושהם לא בודדים.

הם עברו תהליך לאורך זמן, חשוב, עמוק ויפיפה וכיום הקשר שלהם יותר חזק, יותר אמיץ ויותר איתן.

מכירים זוגות שעם השנים התקשורת שלהם דעכה?

תזמינו ואתם אלי ונמצא דרך לחבר אותם שוב