בתהליך..המתן בבקשה.
בתהליך..המתן בבקשה.
04/08/2010 19:55
החופש הגדול כבר כאן
בימים אלה מסתיימות הקייטנות ומאות ילדים מצטרפים לשאר חבריהם הגודשים את הרחובות, הקניונים, שפת הים והפאבים.
חופשה לה חיכינו כולנו, היא מצב אחר, שונה ממה שהיה עד כה, ובשל כך טבולה השמחה לקראתה גם בלא מעט דאגה, שלא נאמר
חרדה.
תילי תילים של הגיגים נכתבו ועוד יכתבו על ההתמודדות עם החופשות. הצעות לטיולים, לבילויים ולאטרקציות למיניהם. חוגים,
לימודי תגבור ושעות רבות של בילוי מול הטלביזיה והמחשב. כן, וגם התגוששויות ומשחקי בית ורחוב.
אני בוחרת לדבר היום על מהות העניין. על ההזדמנות להתמודדות עם שינוי. שינוי שמזמנת
לנו החופשה ומפגישה אותנו עם מצב הטורף את הקלפים, מחייב לערבבם מחדש ולחלקם אחרת, וגם להצליח להרוויח.
" השינוי הוא הדבר הקבוע ביותר בזמנינו"
אמר א. מאסלו באחת מהרצאותיו כשביקש לתאר את העולם המודרני בן זמננו.
הזקנים מבינינו זוכרים ימים אחרים בהם ידענו מראש מה יהיה מחר. המוכר הקבוע והמחזורי היו שם המשחק. גם לחוקים ולאכיפתם
היה פירוש אחד. השינוי נתפס כאלמנט מפריע ועל האדם מוטל היה "להילחם" בו כדי להשיב את הסדר על קנו.
היום לא כך הם פני הדברים. המאה ה 21 מאופיינת באי ודאות ובמצבים
כאותים המאיימים על היציבות ועל הביטחון העצמי והציבורי גם יחד.
מצב זה מקשה מאד על המבוגר בבואו לתווך לילד / לנער את העולם בו הוא חי, אמור להתנהל בו, להצליח וגם להיות מאושר.
חופשה, ככל שתהיה מלת מפתח לתחושות של חופש, בטלה וסקרנות. היא גם תאור של מצב שונה.
שינוי ממצב מוכר ללא מוכר. ממצב ידוע ללא ידוע.
ממצב של נינוחות עד למצב של דאגה וחרדה.
על פניו נראה שאין מוצא. "הכל לא כפי שהיה, לא כפי שצריך ולא ניתן להתמודד איתו. אז נזרום ...."
לא להתמודד גם זו דרך להתמודדות. לזרום ושיהיה מה שיהיה, גם זו בחירה להתנהלות.
אני מצטרפת למחנה האחר. לזה
האובד עצות אך בוחר להתמודד. אני עם המתמודדים! עם אלה המכוונים את הזרם.
עם אלה הבוחרים לקבל את השינוי בברכה ולראות בו הזדמנות לצמיחה, עם אלה הבוחרים להוביל את השינוי "שנכפה" ולנהל אותו
לטובת ילדי, בן זוגי, למען משפחתי, למעני !
אני עם אלה הבוחרים להעצים ולצמוח ממצב של חוסר אונים, למצב של יותר שליטה בחיים, בגורל, בסביבה.
המשפחה היא העוגן, היא המזח, היא הבסיס ואין שכמותה לנהל את חייה גם בדרך של התמודדות עם שינויים.
החופשה צופנת בתוכה הזדמנות זו. החופשה מביאה איתה אפשרות לרענון ולהכרות מחודשת עם הערכים המשפחתיים שלנו. ביניהם
ערך "היחד", ערך הכבוד לאחר. ערך השותפות והקבלה. ובראש וראשונה ערך החופש האישי וגבולותיו, וזה של הזולת.
החופשה היא גם אתנחתא להכרות מחודשת וחיבור אמיץ יותר עם הרגשות שלנו ושל בני משפחתנו, הגדולים המתבגרים והילדים
כאחד. באמצעים מגוונים ויצירתיים ככל שיהיו כמו שיחה, משחקי קלפים, קולאז' תמונות ותמונות משפחתיות, "נשים את הרגשות שלנו על השולחן המשפחתי" ונכיר גם את של האחר.
החופשה היא גם זמן געגוע. נתרפק עליו. נחמול, נסלח,
נרצה עוד... נצחק, נזכור, נחליט לשכוח...
החופשה היא זמן למחשבות, ליצירתיות,
להיות אני כפי שאני , באמת .
החופשה היא שינוי. וככזאת היא טומנת בה הזדמנות.
מהות השינוי ועיצובו בידינו הוא. בידי כל אחד ואחד הבוחר לקחת אחריות על הובלתו.
ב ה צ ל ח ה.
חופשה נעימה
אפרת ננר
יועצת ארגונית ומאמנת
אפרת יקרה,
קראתי ואהבתי.
גם בטבע, כשהגשם מקדים, יבול התפוחים קטן.
אני נותנת המון כבוד לחופש!