בס"ד

חודש אלול = הכנה להתמרה אנרגטית

מה-יקר חסדך, אלהים: ובני אדם--בצל כנפיך, יחסיון.
ירוין, מדשן ביתך; ונחל עדניך תשקם.
כי-עמך, מקור חיים; באורך, נראה-אור.
(תהילים ל"ו, ח י)

אור אין סוף צמצם עצמו מעט וברווח יצר את עולמנו, מתוך רצון לבנות ,לברוא משהו לו יוכל להעניק מטובו, מהשפע שלו.

כל מה שעלינו לעשות זה להינות מהשפע האלוקי שמוענק לנו ,שנתונה בידנו הבחירה האם לחסות בו או לנסות להגיע אליו בכוחות עצמנו .

האגו שלנו מנתב אותנו למקומות של צורך בהוכחה עצמית , צורך בהשוואה אל מול האחר, צורך בהוכחת צדקת דרכנו וכל מה שעלינו לעשות הוא פשוט להיות, להכיר בשפע המונח לרגלינו ולחוות אותו. אנו מביטים רחוק לדשא של השכן משווים אותו לשלנו ומוצאים שיש עוד למה לשאוף ויש עלינו עוד להוכיח כי אנו יכולים יותר.

אנו מנותבים ע"י אמירות של אחרים, של הורינו ,של מורינו , של חברינו. אמירות שלעיתים נאמרו כלאחר יד , אך אנו ספגנו אותן בכאב שנצרב על לוח לבנו ומשם השתנה לו יחסנו אל עצמנו או יחסנו אל זולתנו. אפשר שאנו פגועים נפשית, לא מאמינים ביכולתנו, מרגישים נמוך. או שאנו פוגעים בזולתנו ומנסים להנמיך אותם מאותו מקום נמוך שלנו, מאותה פגיעה בנפשנו.

מעין מעגל סגור של פחד שדוחף אותנו לפגוע באחר, לבקר אותו. כאב אישי שגורם לנו להכאיב לזולתנו, לא לאפשר לו להיות בשמחה.

והפתרון הרי מונח לפנינו, לטבול באותו שפע המוענק לנו ולהשפיע אותו הלאה לזולתנו.
להכיר בעובדה כי אנו חלק מאותו אור וגם לנו יש את היכולת להעביר אותו הלאה ,לברוא מציאות אחרת לנו ולזולתנו.

לשלוח אור ואהבה ללא תנאי לכל הסובב אותנו. לדעת כי אנו האהבה.

"כי שמש ומגן ה' אלוקים, חן וכבוד יתן ה', לא ימנע טוב להולכים בתמים." תהילים פ"ד, יב'

מדי מייזליק