לכל אדם יש את הרצון הבסיסי לחיות באיזה מצב אידילי, סופי, שבו "הכל טוב" בשבילו. הכוונה היא כמובן למצב כנה, ולא למשפט מחזק האישיות שהרבה אומרים כדי לעודד ולהתעודד. את המצב הזה, שבו אדם בכנות יכול לומר בכל רגע נתון, שהכל באמת באמת טוב עבורו, וכך לחוות את הרגע, את הימים ואת החיים, אני מכנה אושר. בימינו אנו, רואים הרבה מחקרים שתומכים, במה שנאמר בכתבים פילוסופיים עתיקים, על פרמטרים כלליים המקדמים תחושה טובה, שמעלה חיוך ומשרה נחת ברגעים ספציפיים, כמו לדוגמא: סביבה רגועה. התרכזות בחוויות ולא ברכוש. שמירה על איזון בין הפן האישי לפן החברתי. חיבור לקהילה. יחד עם זאת, אושר הוא עדיין חוויה סובייקטיבית, שכן למרות כל אלו הוא נובע מתפיסה אישית, ולכן ישנם רק 2 פרמטרים שבאמת ניתן להשתמש בהם כדי לחוות אושר: 1. התרכזות בעיקר בחוויות של החיים ופחות ברכוש הנצבר בהם. 2. תפיסה מקדמת של כל חוויה בחיים כך שהכל הופך, באמת, בכל רגע נתון, להיות פשוט טוב או כמו שאני מעדיף לקרוא לזה: פשוט נכון. לכן אמנות האושר היא אמנות החוויה הנכונה אישית, כלומר, אמן אושר תופס והווה כל מצב, כל רגע וכל מקרה, כמקדמים ומאפשרים חיים מדהימים ומספקים. אולי הכי חשוב, אמן אושר מחובר לעצמו ולכל קשת הרגשות שלו, באופן שנותן מקום ראוי לכאב, לעצב ולכעס, בדיוק כמו שהוא נותן מקום לשמחה, לאהבה ולרוגע. לאחר 24 שנים של שאילת שאלות, שבירת מוסכמות, ולבסוף יצירת תפיסת מציאות מתאימה לעולם בו אנו חיים, בתהליך ההדרכה לאמנות האושר אני מלמד כל אדם, כיצד לאפשר לעצמו לחוות את מלוא קשת החוויות בחייו, כמעצימות וכך לשמוח לקחת את מלוא האחריות לחייו, ללמוד לייצר נקודות אושר חוויתי באופן אקטיבי, עד אשר דרך החיים עצמה מותקנת אצלו היטב ואז האושר הופך מחוויה להוויה. היות וזהו קצה קצהו של המזלג, אסכם בכך שההדרכה מתרכזת באופן מעשי, ברעיון השורשי: אושר כהוויה ותפיסה.