רתמתי לעזרתי כל מי שיכולתי, למדתי שלקבל עזרה זה כוח ולא בושה. רופא שליווה אותי נתן לי תחושה של תקווה קיבלתי תמיכה חזקה ממשפחתי, חברותי, שכנותי. ואולי הדבר הכי חשוב החלטתי שאני לא מוכנה שככה יראו החיים שלי.

כאשר התחלתי לצאת מתוך המצב הקשה שהייתי בו שאלתי את עצמי איך אני יכולה להפיק תועלת מהשנים שאיבדתי? והתשובה שעניתי לעצמי היא שאם כל זה קרה זה לא סתם ויש לי תפקיד בעולם. 1. לתת תקווה לאנשים המתמודדים עם קושי נפשי ובני משפחותיהם. 2. לעזור לאנשי מקצוע או לאנשי מקצוע בעתיד להיות אנשי מקצוע טובים יותר. 3. לפעול להפחתת הסטיגמה בחברה ולהקל בכך על חיי המתמודדים שגם ככה הם קשים.