שלבים בנטילת אשראי בנקאי כאמצעי מימון לפעילות עסקית
אחד המקורות העיקריים, אם לא החשוב שבהם, להתפתחות חברה או עסק, הינו האשראי הבנקאי. דבר יום ביומו הוא כי חברות נוטלות אשראי מבנקים ומגופים מממנים נוספים, ע"מ לממן את הדרוש להם, הן מבחינת תפעול שוטף של בית העסק, משכורות וכד', והן בעת רצון להתרחב ולהשקיע ברכוש חדש, רכישת נכסים ומכונות וכו'.
בשנים האחרונות נעשתה משימה זו של נטילת אשראי מבנקים מממנים, קשה יותר ויותר. הדבר אינו תלוי כ"כ ברצונו הטבעי של הבנק להרחיב את עסקיו ולהגדיל את מצבת לקוחותיו, אלא בעלייה החדה שחלה במעורבות הגופים הרגולטוריים כגון בנק ישראל והרשות לני"ע, בתחומים שהיו בעבר נחלת החלטתו הבלעדית של התאגיד הבנקאי.
התפתחות זו, נובעת ממניעים ומסיבות התלויות לא רק במשק הישראלי, אלא כהפקות לקחים מקטסטרופות אשר הרעידו את העולם הפיננסי בעולם כולו כגון משבר הסאב פריים ועוד. 
הרגולציה הישראלית, הגם שחלקה הינו פרי פיתוח מקומי, נשענת במידה רבה ונושאת עיניה לכל שינוי מהותי והחמרות הנקבעות מחוץ לגבולות הארץ. 
רגולציה זו, והשתתה על המערכת הפיננסית בארץ, משפיעה באופן ישיר הן על הבנק עצמו והן על הלקוח או החברה המבקשים ליטול אשראי. הכבדת הקריטריונים למתן אשראי, חיוב הגופים לקיום מערכות בקרה רבות ומגוונות מדרך הטבע עולים במשאבים רבים, אשר חלקם לפחות, ממומן באמצעות ייקור מחיר האשראי המוקצה ללקוחות הבנק.
חברה הנוטלת אשראי מהבנק, אינה מודעת פעמים רבות לתהליכים הרבים העוברים עד לאישור או דחיית הבקשה שהוגשה. 
נדבך ראשוני בשיקולי הגוף המממן האם לאשר את האשראי, הינו הליך פנימי שמבצע אותו גוף, במסגרתו נקבע דירוג אשראי או דירוג סיכון, לחברה. התוצאה המתקבלת יש בה במידה רבה לקבוע את המשך התהליך. דירוג זה שהינו תוצאה ויישום של מודלים כלכליים מתקדמים, השונים מבנק לבנק, משקפים את הערכת הסיכון של כל לווה והנגזרת לכך. הערכה זו מתבססת הן על נתונים אמפיריים כגון תוצאות כספיות הנסמכות על דו"חות שנתיים מבוקרים והן על נתונים סובייקטיביים המודדים את איכות הלווה כגון: איכות ההנהלה, אמינות ואיתנות בעלי המניות.