דניאל פישלר - הגשמה עצמית / בלוג

                     חלומות כדרך חיים

הרבה פעמים לאורך השנים שאלו אותי חברים קרובים אם לא נמאס לי כבר מחיים מלאי הרפתקאות מסביב לעולם.

לאחרונה התחלפו השאלות בהצהרות שונות ומגוונות, שהמסר שלהם בסך הכל די זהה, ואני אצוטט כאן חבר מהקרובים אליי ביותר, שאמר לאחרונה, שהוא לא יודע איך הוא ירגיש לגבי חייו כשהוא יסתכל עליהם אחורה לעת זיקנה, וסביר להניח שתהיי
לו שם הרבה חרטה, ותחושת פיספוס, אך אמר לי שהוא משוכנע, שכשאני אסתכל אחורה על חיי, ולא משנה באיזה גיל, אני אדע שכבר טעמתי את החיים, ומיציתי את ההרפתקאות שבהן לאורכם ולרוחבם. 
אני עניתי לו שאני מופתע מהחשיבה הדרמטית שלו על הסתכלות אחורה על חיינו וזה שהוא מגדיר אותי ככזה אדם שממצה את חייו, וציינתי לפניו, שהוא זה שכבר נשוי שנים באושר, והוא זה שיש לו כבר שני ילדים מקסימים, ועבודה קבועה כשכיר. בקיצור, שאלתי אותו, מה לעזאזל עושה
בעיניו את חיי לכל כך אטרקטיבים, זה לא שחיי היו גן של שושנים, היו לי הרבה עליות מטורפות והשגים מרשימים, כמו בימוי קליפים MTV, או כתבות לCNBC ופרסומות לחברות גדולות לרוב, אך גם היו שם לאורך השנים הרבה נפילות ממש לא פשוטות, לתוך מציאות שכאילו איבדה את כיוונה,
ואת מטרתה, כשכל מה שתיכננתי, בניתי וציפיתי מחיי פשוט התרסק, בלי להשאיר זכר לייעדים שהצבתי מולי.  
החבר הטוב שלי השתתק, נעץ בי מבט לא ברור, ואז אמר: " דניאל, אתה פשוט לא מבין. אתה תמיד חיית את החלומות שלך והלכת אחרי חזון-החיים שלך בלי פשרות, וגם אם נפלת בדרך כמה פעמים, אתה תמיד קמת, וכאילו התעלמת מהנפילות ופשוט המשכת לחיות את החלומות שלך ולצעוד בדרך
לחיים מוגשמים יותר, וכמות ההרפתקאות שצברת בחיים, היא ענקית. "

ואני עניתי לו: " כן, אבל לך היה שקט נפשי, עבודה בטוחה, סדר יום ברור, אני כמהה לשקט הזה ואין לי אותו"

ואז הוא ענה לי: " אתה באמת לא מבין, דיברנו עליך כמה חבר'ה לאורך השנים שהיית בארה"ב ופעם העלינו את הנושא בכנות ואמרנו אחד לשני, שפשוט משעמם לנו, אין שום התרגשות, נכנסנו לשיגרה , והכל בסדר, אבל ויתרנו על החלומות הגדולים,
ולרובנו גם לא ממש היו חלומות גדולים ובטח לא כאלו מוגדרים.  בן אדם, אתה חי את החלומות שלך, וחי עם ההתרגשות להגשים עוד אחד ועוד אחד, והלכת לצד השני של העולם, עם ראש בקיר לעשות ולהגשים אותם.
 אתה לא מוותר על מה שנותן לך משמעות. "