מה באמת קורא לך?
- מהי המציאות שתמיד ראית לנגד עינייך עוד משחר ילדותך, ולא זנחה עם השנים, רק בערה ולא העזת להניבה על זיו שפתייך? מהי המילה שכרתת להיות? ולמה אתה רוצה דווקא את זה? מה זה הדבר שאתה באמת רוצה משם? נחת? שלווה?רבים מאיתנו מפחדים להביט בפער שבין הרצוי למצוי, כי חוששים שמא הוא גדול מידי ולא מבינים מה הטעם בכך. לנגד עינינו מופיעה עבודה קשה ורבה מידי ע"מ לצמצמו.אך אם במקום לברוח תשכיל לבחור, לשאול למה במקום למה, במהרה תגלה שאותו שומר סף בשער שיעוריך אל רצונך הכנה, אותו פחד משתק הוא בסך הכל השתקפותו ההפוכה של הדחף להיות.כי מעפר באנו ולעפר נשוב, אך מה ביניהם? סיפור חיינו. וכל אדם הוא הגיבור הראשי בסיפור חייו הוא. ומהו סיפור טוב ואמין יותר מלשונו של הגיבור? האם אתה אוהב את שלך?מתי בפעם האחרונה יצא לך לעצור ולהרהר על מה באמת חשוב לך? מבלי שהסתננה לה מחשבה משוריינת אפוד וחרב הגיון לבחון את חולשותיך?אז קח לך עט, כי ניתנת לך העת, להאט ולכתוב גירסתך. מידי יום.כולנו שותפים בבריאה, מפרים את העולם ומתוך הנעלם צירי הזמן מולידים בכל יום ביומו את קסם הראשית, אשר מגלם בתוכו את פליאת בראשית ובה- הזדמנות חדשה לחיות מתוכה ולתוכה. אנו רק צריכים להיות קשובים. הרי זה אנחנו שביקשנו דעת, לדעת, לבחור. בידנו למצוא את האמת לאמיתה, או להמיתה, לעיתים בשוגג.לכל אדם מטרה וכוונה. אם לא ידע מה המטרה, לא ידע לאן הוא הולך והאם זה הדבר הנכון לעשות. רק יתנסה ויתנסה, אך לעולם לא ירגיש את עונג המציאה כי לא יודע מה מחפש.ככל שהמטרה ברורה יותר, תוכל לדעת מתי פגעת בול, מתי לא, ועד כמה רחוק. תוכל לראות בבירור מהם הכוחות המפריעים פנימה וחוצה ובשרירים הרפויים אותם ברצונך לחזק. כך יהיה לך קל יותר להבחין בכל מה שלא בכיוון או מקרב אל המטרה ועד כמה רחוק ממנה. ואף יהיו לך פחות טעויות או סטיות. ככל שהיא יציבה יותר, תחוש בנחת לבחור בה שוב ושוב, וללכת ישר אליה. ככל שהיא קרובה יותר, יותר תשתוקק להתחיל לשחק, זה נראה אפשרי פתאום. לנגד עיניך ומבעד צוהר ליבך תוכל לראות את שתמיד חפצה רוחך. ולכוון ולהתכוונן אליה.אך לא די לדעת מה אתה מחפש, האמן כי תמצאו והתכוון לכך. וכוון כל מעשיך ומחשבותיך אליו.הצעד הראשון במציאת שביל הזהב האישי שלך הוא להתוודות ולהודות. להתוודות על יתרונותייך וחסרונותיך, ולהודות בהם ועליהם. להודות בכך שקיים הפער, ועל הכלים שצברת במהלך חייך. להודות בכך שאני לא מקיים את היקום ע"פ מילתי ועל ההזדמנות ליצור אותה מחדש בכל רגע. להודות בכך שאתה מוסיף לשפוט במקום לפשוט את שכבות היש והאין המכסות אותך ואחרים. ולהודות. ואז תתוודא לעצמך.כי כל יום שעובר הינו חלק הכרחי ומושלם בפני עצמו. ישנו דיוק גאוני וחכמה רבה בסדר בו מוגשות לנו החוויות, ע"פ צרכינו, למרות שלעיתים קרובות נראה לנו שהסדר מבולגן או לא קיים. לאחר שמגלים את המרכז- כל פיסת חיים משתלבת בשלמות לכדי מקשה אחת טהורה ושלמה. החוויות וסיטואציות המזדמנות יאפשרו ללמוד כי כל יום הוא שלם כפי שהוא ממש, כפי שכל אדם הוא ממש ועדין חלק משלם גדול יותר.
רז הכפ"ר
אילת עוז, מאמנת אישית ומפתחת סדנאות וכלי אימון ופיתוח, כשמהות האימון, הינו אימון ייעודי- לחיות את ייעודך, בכל יום, במציאות. בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות, אוניברסיטת בן גוריון, ומוסמכת איק"א- אימון