התפתחות תקינה של מערכות החושים והתנועה הן בסיס חיוני לתפקוד היומיומי שלנו. אנו נסמכים עליהם כדי להכיר את סביבותינו וכדי לפעול בה על פי צרכינו לשחק, ללמוד,לעבוד וליצור.

כמות ועוצמת הגירויים המקיפים אותנו גדולה מאד, יש ביכולתנו להתעלם מגירויים מסוימים ולבחור להתמקד בדבר אחד.

הויסות התחושתי, הוא תהליך קליטת הגירויים מהסביבה באמצעות החושים. ( חמשת החושים, תחושת המגע, התנועה ושיווי המשקל)  אנו מעבדים אותו ובונים על פיו תגובה מתאימה.

 זהו תהליך אוטומטי המתרחש במערכת העצבים ובמוח באופן קבוע ורצוף הוא מורכב מקליטה, עיבוד ותגובה . יש לו קשר הדוק אל תפקוד הגוף שהרי הקלט והתגובה נעשים על ידי מערכות גופניות.

 חוסר ויסות בעוצמות, יתר קלט או חסר קלט, ישבש את תהליך עיבודו לכן התגובה תהייה לא מותאמת  להתרחשות בסביבה ועשויה להביא לקשיי התנהגות , תפקוד ולמידה.

 השפעה נוספת  תבוא לידי ביטוי בדפוסי התנועה הנרכשים ובהבשלתן של מערכות כמו קו אמצע, דומיננטיות צידית והצלבה אשר לוקחות חלק חשוב בפיתוח יכולות הלמידה שלנו ומהוות בסיס לקריאה וכתיבה.

 ניקח לדוגמא את תחושת המגע הקולטנים של מערכת זו המצויים על פני העור מעבירים בעזרת מערכת העצבים את המידע למוח שם הוא מתרגם לתחושות ובהתאם לכך מתבצעת תגובה. ילד בעל רגישות יתר שסף הגירוי שלו נמוך עשוי לחוות מגע שמתכוון להיות נעים וידידותי כמגע דוחה או לא נעים ולהגיב ברתיעה או אפילו בתוקפנות. כמו כן יתכן קושי להתרגל לבגדים שונים, הימנעות ממגע בחומרים שונים, העדפה לחברת בודדים, בררן באוכל, תגובה מוגזמת לאי נוחות פיסית.

דוגמא נוספת  היא תחושת התנועה כאן הקולטנים מצויים במפרקים ובגידים ומשדרים למוח את מנחי הגוף תנועתו ומיקום האיברים במרחב. אינפורמציה עודפת או חסרה תיצור תגובה לא מתואמת אשר תגרור אחריה שרשרת אירועים כמו היתקלות בחפצים ואנשים, הימנעות מפעולות הדורשות תנועה, קושי בכתיבה, קושי בויסות הכוח הנדרש לפעולה מסוימת, חוסר ארגון.

גם מערכת שיווי המשקל עשויה לפעול ביתר או בחסר אז נראה תנועתיות יתר, חוסר שקט, העדפה לתנועות נדנוד או  חולשה פיסית .

 ההתרחשויות הללו הקורות שוב ושוב יוצרות חוויות מאיימות הפוגעות בביטחון הגופני ובדימוי העצמי.  על בסיסן מתפתחים התנהגויות של : הימנעות, התכנסות, רתיעה או תוקפנות.

קשיי ויסות מופיעים בכל שכבות האוכלוסייה לעיתים יש להן בסיס תורשתי. כיום קיימת מודעות לתחום הויסות החושי אך לא פעם מפנת אשמה אל ההורים המתמודדים ביומיום עם קושי ותסכול. חסרים בידע ובכלים שיעזרו להם ללמוד את צרכיו של ילדם ולהתאים את התנהלות הבית, המשפחה והסביבה הקרובה אליו.

לילד או אדם בעל רגישות יתר למגע כדאי להודיע לפני שיוצרים עימו מגע ולקבל את הסכמתו לכך.

 לידע על שינויים העשויים להתרחש במהלך הסדר הקבוע,לחשוף לגירויים השונים בהדרגה ובידיעה.

ברגישות חסר למגע נאפשר מגוון רחב של התנסויות עם חומרים שונים על מנת לספק את הצורך לגעת בכל דבר תוך הקפדה על מסגרת זמן והתנהגות.

 בשני המצבים חשוב לספק חוויה של גבולות גוף ברורים על ידי תנועה מגע ועיסויים.

אם ידועה לנו רגישות לריחות, רעשים או אור להתחשב בכך ככל האפשר, לידע לפני חשיפה לגורם המפריע, לאפשר חשיפה הדרגתית. גם כאן חשובה החוויה של גבולות הגוף והשליטה גופנית כדי להתמודד.

כדי לעזור לווסת את תחושת התנועה רצוי לתכנן כל פעולה יומיומית, לפרקה למשימות ולשמור על המסגרת. לספק התנסויות בתנועה ולעודד יוזמה של תנועה. גם כאן יש חשיבות למגע תומך הבונה את סכמת גבולות הגוף.

 אם מצאתם את עצמכם או את ילדכם בדברים אלה חשוב לפנות לעזרה מקצועית על מנת לאפשר תפקוד איכותי למימוש הפוטנציאל האישי.