ויק מוניז יליד ברזיל אחד האמנים המצליחים בעולם, מחליט להפוך זבל לזהב: הוא מתוודע אל עבודתם של אנשים פשוטים, שהגורל לא שפר בחייהם,ולכן, הפכו למלקטי פסולת ברת מחזור.
הוא מציע להם לשתף אתו פעולה בסטודיו שם הוא מצלם אותם ומשלב את הצילום הגדול ממדים בעבודת אומנות שלהם מחומרים ברי מחזור .
עבודות האומנות נמכרו בלונדון ובניו יורק בסכומי עתק,הוצגו בתערוכות ואת הכסף הוא מחזיר להם כדי להוציאם מהמזבלה.
עד כאן הסיפור כפשוטו אך יש בו הרבה מעבר לכך:
זהו סיפורו של אדם שגדל בעוני, שאף לגדולות, להצלחה חומרית, כשהשיג אותה גילה שזה לא מספק אותו. הוא מתחבר לאנשים האלה משום שהוא מבין שגם הוא עלול היה בנסיבות כאלה ואחרות להיקלע לחיים במזבלה.
הוא לא שוכח מאין צמח, והוא נקשר בעבותות רגשיות (ומרגשות) אל אנשים אלה המכונים "קאטדורס" שנחשפים בחוכמתם, בשמחתם ולא רק באומללותם.
במהלך הצפייה עלתה במוחי המחשבה, שבישראל אין סיכוי שישראלים יסכימו לעסוק בעבודה כזאת. לעומת זאת, גיבורי הסרט חוזרים ואומרים שוב ושוב שהם גאים בכך שהם מפרנסים את משפחתם בכבוד וכי בחרו
בעבודה זו והעדיפו אותה על פני עיסוק בזנות.
בתוך הקשר האנושי הנרקם כאן בין נפשות- עולות שאלותכמו: מהי אומנות? האם כל אחד יכול להיות אמן?
מה תפקידה של האומנות ומהו תפקידו של האמן? מהם היחסים בין אומנות ומציאות?
אחד מגיבורי המזבלה, למרות שלא למד בביה"ס, אומר שכל אחד יכול להשפיע על איכות הסביבה, שאדם אחד משמעותי- וזהו ההבדל בין 99 ל-100.
אכן, אדם עשיר ומפורסם מחולל שינויי בחייהם של אנשים, החיים בזבל, ומחלץ אותם ואת נשמתם בכך שהוא הופך את חייהם למשמעותיים.
הבימאית לוסי ווקר לוותה תהליך שנמשך 3 שנים, הסרט זכה להצלחה גדולה ולפרסים רבים.
הסרט מוצג בסופי שבוע בסינמטק ת"א.יש לרכוש ולהגיע מוקדם משום שהמקומות אינם מסומנים!!!!!?????
בתהליך..המתן בבקשה.
