3 שאלות שאתה צריך לשאול את עצמך אם אתה מרגיש שאחרים מתעלמים מהגבולות והבקשות שלך

לפעמים יש לנו תחושה של תסכול ואכזבה מכך שלא מקשיבים לנו ולאמירות שלנו או חושבים שמה שביקשנו לא באמת משמעותי
ולא משנה מה נבקש וכמה פעמים נגיד את זה זה פשוט לא קורה
אך האם זה באמת נכון?
אז קבל 3 שאלות שיעזרו לך להבין האם הבעיה היא באמת חוסר אכפתיות וחוסר כבוד כלפי הגבולות שלך או שאולי מדובר במשהו אחר לגמרי
והנה השאלות-
1.האם קורה שכשמגיע הרגע לבקש את הבקשות ולומר מה הגבולות שלך יש לך חשש שלא יאהבו אותך בגלל זה או ידחו את הבקשה שלך?
זה גורם לכך שמי ששומע אותך מרגיש את הבלבול ואי הנוחות שלך וזה בעצם גורם לו לא לקחת את הבקשה שלך ברצינות.
2.האם לפני העמדת הגבולות אתה יודע למה הם כל כך חשובים לך ומה הערך שהם יביאו לחייך?
אם אינך יודע להבין קודם מה הרווחים של הגבולות לפני שאתה מציב אותם כל מי ששומע אותך לא יבין מה בדיוק חשוב לך ולא יעשה עם זה כלום
3.האם הדרך שבה אתה מציב את הגבול משאירה אותך בתחושה שאתה עייף כמו אחרי מלחמה?
הרבה פעמים אני מנסים לבקש משהו או להציב גבולות לפני שיצרנו אוירה של שיתוף פעולה וזה גורם לכך שעם הזמן הם פשוט אנחנו מוותרים על הגבולות ששמנו כי זה מעייף לאכוף אותם.
אז כשאתה תרגיש בנוח לבקש את הבקשות ולהציב את הגבולות שלך ותבין למה הם באמת חשובים לך וכמובן תעשה זאת בשיתוף פעולה – תופתע לגלות עד כמה זה קל לגרום לכל אדם להקשיב לך באמת.
אפשר ללמוד לעשות זאת בקלות בעזרת " מודל הרמזור" שהוא חלק מהתכנית שלי "ממשבר לצמיחה" שיאפשר לך להוציא לפועל את הבקשות והגבולות שלך מבלי להיות מתוסכל מכך שאף אחד לא מקשיב לך ותוך יצירת שיתוף פעולה בצורה נעימה ונכונה.
ואם אתה רוצה להפסיק להרגיש את התסכול האכזבה שאף אחד לא מקשיב לך כתוב לי בתגובות או בפרטי ואשמח לעשות לך אבחון קצר לנושא הצבת הגבולות שלך במתנה

ברוכים הבאים ל"משפחה מחוברת" – המקום שבו משפחות מוצאות את הדרך לחזור להיות קרובות, רגועות ומלאות שמחה. נעים מאד, שמי ענת רזניק את דרכי התחלתי כאשת חינוך, אך כשהגעתי לאתגרים של גיל ההתבגרות עם ילדיי,
