תינוקות אנושיים נולדים לאחר 9 חודשי הריון.

במשפחת היונקים יש הריונות קצרים ויש ארוכים, לדוגמא להריון של פילה (אסוציאציה שעולה להרבה אמהות) שנמשך כ22 חודשים, או של ג'ירפה שנמשך 15 חודשים. הגורים של אמהות אלה מגיעים לעולם בשלים בהרבה מתינוקות אנושיים- הם נולדים עם היכולת לעמוד ומיד מתחילים ללכת.

אצלנו זה לא כך,

למי שמתעניין למה? אז התשובה היא מכיוון שאנחנו הולכים על שתי רגליים. מצב זה גרם להצרה של האגן , כלומר, התינוק צריך להיוולד קטן יותר כדי לעבור באגן במהלך הלידה. בעצם מה שמשתמע הוא שהתינוק היה מעדיף להישאר ברחם של אמא עוד כ12 שבועות.  ואכן אנחנו רואים הבדלים בהתנהגות ויכולות של תינוק שרק נולד לבין תינוק בן שלושה חודשים.

לכן בשלושת החודשים הראשונים התינוק זקוק להמון חום, מגע, אהבה, הגנה, ותחושה שהוא עטוף.

אז מה התפקיד שלנו ההורים?

קודם כל לדעת את זה- ולהבין שזה נורמאלי לחלוטין והגיוני שהוא נינוח ורגוע על הידיים. זה בסדר לערסל אותו שעות ולתת לו לישון עלינו- הוא לא "יתרגל"- כמו שהדודות מזהירות אותנו- מקסימום הוא יתרגל לצפות שהצרכים שלו יענו בזמן... וההורים שלו אוהבים אותו ודואגים לו

דרך נוספת לעזור לתינוק להיות רגוע היא עיטוף שמומלץ מגיל לידה ועד גיל 4 חודשים בערך- או כשהתינוק מסוגל להושיט יד באופן רצוני לחפץ שהוא רוצה.