אדריכלות חכמה

לפני כשנות דור בקניה, ניירובי כשחלפנו על פרוורי העיר,

נגלו לעניינו בקתות עגולות מכוסות מכסי חביות מפח-

החפיפה בין העיגולים הגדולים והיופי של יצירת האדם הפשוט,גרמו להשתאות גדולה אצלנו,

זה היה בעידן בו מרצה מהטכניון הפטיר בזלזול תהומי את המשפט הפלצני והמתנשא:

את יודעת איזה חברות ממחזרות חומרים?

מחשבה על שמירת מצב חיים באופן סביר ויציב לא היתה,

אלא אצל אנשים שפת- לחם הוותה מצרך יקר ולא הגיעה אליהם

בקלות של בני המערב שחיו בבועת זהב מנותקת.

המודעות לתרבות שימור ומחזור חומרים הגיעה מאוחר לכדור בו אנו חיים בחיינו היומיומיים

המחזור תפס את כולנו ביום אביבי אחד,בהפסקה בין המלחמות שמתקיימות כל מספר שנים,

בהתחלת דיון משמים על מצב האוזון-כספתח,

בהמשך הדרך על ההתחממות הגלובלית...ומה שעומד לקרות לכדור הארץ.

כשהקרחונים הפשירו והתחלתי לחשוב על פיסת אדמה בצפון קנדה המפשירה.

יש משוכללים יותר שקנו פיסת אדמה על הירח.

תוכנית שלמה בטלוויזיה התרכזה במדען  שהציעה הקמת מושבות על כדורים שונים-ביקום

והמליץ על צעדים ממשיים לקידום התוכנית לפרטיה.

כן-היו חיות שהסתגלו לתנאי חיים שונים ושרדו את תום חיי המושבה  בה חיו מיליוני שנים.

אנחנו,כאנשים שבונים את הבית הפרטי שלנו,על גבי פיסת אדמה מוקצבת לבניה פרטית,

שיננו בחלקנו הגדול את החשיבה והתחלנו "להרחיב ראש" ברמות שונות.

לבונה של היום אני מציעה לשקול רמות שונות של חשיבה על הבניה העתידית.

הסיפור מתחיל בבחירת מגרש מתאים בהפניותיו לבניית בית.

מובן שהעמדת הבית תלויה בראשית במיקום של המבנה

(תנאי-האקלים בנהלל אינם דומים לאלו שמצויים בתמרת),משטר הרוחות במקום והסביבה:

מידת הצפיפות של הבניה- או קרבה למקום מיוער או חשוף.

ככיוון-הדרום אצלנו,כללית,הוא הקיר שחשוף לקרינה מירבית ועל קיר זה כדאי להגן במיוחד.

גם אם יש לנו צורך לפתוח רחבת חוץ או חלונות רבים-כדאי להוסיף מצללות (פרגולות,קורות,צמחיה,קיר כפול).     

מומלץ לצפות את הבית כול בטיח תרמי באופן שיוסיף להגנה התרמית של המבנה.

יש חברות המומחיות ביעוץ לגבי עובי הציפוי התרמי המומלץ לאזור בו נעשית הבניה.