בתהליך..המתן בבקשה.

מסע פנימי עם גבריאלה / בלוג

"שלא עשני אשה" - ירידה או עליה?

23/12/2015 10:21

  • בתפילה בברכות השחר כתוב נוסח שלפעמים מקומם נשים. בעוד הגברים אומרים: "ברוך שלא עשני אשה", הנשים אמורות לומר: "ברוך שעשני כרצונו". יש נשים שהנוסח הזה נראה להן מוריד, משפיל, מבזה משהו. אני חושבת שזה בגלל שהן רואות רק את המשפט הזה, ללא התייחסות להקשר הגדול יותר בו הוא נאמר. אבל אם היינו לוקחים את המצלמה ועושים "זום אאוט" ומתבוננים בשני המשפטים שקודמים למשפט זה, היינו מגלות דבר מדהים: שלושתם נכתבו בלשון שלילה.

    הנוסח המדויק שלהם הוא באמירה: "ברוך שלא עשני גוי/גויה." "ברוך שלא עשני עבד/שפחה". ובמשפט השלישי, הנוסח מתפצל: הגבר אומר: "ברוך שלא עשני אשה", והאשה: "ברוך שעשני כרצונו". מדוע? הרי אפשר היה לכתוב את כל המשפטים הללו בלשון חיובית: ברוך שעשני יהודי. ברוך שעשני חופשי. ברוך שעשני גבר. אז למה חכמינו זכרונם לברכה בחרו דווקא בדרך השלילה?

    כי להיות יהודי זה משהו כל כך גדול ומחייב, שהכי הרבה שאפשר לומר זה "ברוך שלא עשני גוי". ואידך זיל גמור. השאר – זו עבודת חיים.

    ולהיות חופשי זה משהו כל כך גדול ומחייב, שהכי הרבה שאפשר לומר זה "ברוך שלא עשני עבד". השאר, זו עבודה.

    ולהיות באמת גבר, ללמוד להתגבר על הרצון האנוכי הטמון בי וללמוד לתת בלי חשבון, בלי תנאי, בלי גבולות, זה משהו כל כך קשה, כל כך דורש ותובעני, שהכי הרבה שגבר יכול לומר זה "ברוך שלא עשני אשה." והשאר, זו עבודת המידות הנמשכת כל החיים.

    והאשה? מה היא אומרת? "ברוך שעשני כרצונו". האם יש משהו גדול יותר, מבורך יותר, מדויק יותר מזה? אני הצנור לרצונו יתברך, אומרת האשה. הוא עשני כזו, באופן ישיר, בלי מגבלות, וללא תירוצים.

    אז מה, לאשה אין עבודת מידות, עבודת הנפש, עבודת חיים? וודאי שיש לה. אבל זו עבודה מסוג אחר. יש בנו הכל – אהבה, נתינה, חופש, שחרור, חכמה, בינה ודעת. "ברוך שעשני כרצונו" – העבודה שלנו היא עבודה של התחברות פנימה, למקור הכוח שבתוכנו. אם אנחנו הצנור, אז דרכנו עובר השפע האלוהי, והשפע הוא תמיד נקודה של נתינה מתוך קבלה אמיתית, של העצמה עצמית ושל כל אלה שמסביבנו, עבודה של תפילה והקשבה לאותה נקודה פנימית שבלב שמחכה לעבודה שלנו בשביל להתעורר.

    האשה היא "עקרת הבית", "עיקר הבית", אמרו חז"ל. בדור שלנו זה נראה לפעמים מגמד. אבל זהו, שזה לא. אנחנו הנקודה המרכזית שסביבה סובבת המציאות.

    מי יתן ונדע להוקיר ולהעריך את השליחות שלנו ולמלא אותה מכל הלב, מתוך הודיה והכרת תודה עמוקים.

    לצורך בירור התפקיד והשליחות הזו, בע"ה, אני פותחת סדרת שיעורים שבועיים שיערכו כל רביעי בלילה. נפגש במעגל נשי בו נברר יחד את תפקידנו, מקומנו, שליחותנו בעולם, מתוך שיח עוצמתי וחוויתי. נרקוד, נעשה מסז' אחת לשניה, נשאל שאלות קשות ונברר סוגיות עמוקות, נכיר יותר את עצמנו ואת האחרות, ונתחבר לנקודת הלב, זו המחכה לגאולה כל כך הרבה שנים.

    המפגשים מיועדים לכל אשה בכל גיל ובכל מצב. נתחיל אותם תמיד בשבוע של ראש החודש, סביב נושא מרכזי הקשור לאותו חודש. ערב זה יהיה פתוח למשתתפות חדשות, ובו נגבש קבוצה עם אותן נשים שירצו להמשיך ולהעמיק את תהליכי המודעות שנפתחו סביב הנושא החודשי. וכך, מדי חודש בחודשו.

    אשמח לראותכן, גבריאלה

תגובות

ד"ר גבריאלה בן .. מעצימה הוליסטית...

מעצימה רגשית בשיטת המסע ומר...