הקליניקה שלי ממוקמת בתוך מרכז קהילתי, היום עבר שם בחור צעיר שחיפש כנראה מישהו בן החדרים, הוא במקרה (או שלא) נכנס לחדר הטיפולים, הציץ פנימה, יצא... וחזר.

"מה זה פה"? שאל בסקרנות.

במבט חטוף הוא הספיק לראות ארבעה אנשים שונים, אישה דתייה, נערה צעירה, פנסיונר וגבר נוסף, כולם שוכבים מנומנמים על גבי כסאות נוח, באמצע היום...

אז כן, במבט חטוף זה נראה קצת מוזר, אבל כשמסתכלים מקרוב רואים שלכל אחד מהם יש מחטי דיקור, באזור הידיים, הרגליים או הראש.

הם כולם כרגע מטופלים בדיקור סיני, ויחד יוצרים אווירה נעימה ומעצימה של ריפוי, אווירה שמיד עושה חשק להצטרף.

ככה זה בקליניקה קהילתית, הקהל דיי מגוון, מגיעים מבוגרים, צעירים, נשים, גברים, דתיים, חילונים... ולכולם יש מטרה אחת- להרגיש טוב יותר.

רובם חששו בהתחלה להגיע לטיפול בקליניקה קהילתית, כנראה שזה מיד מעורר אסוציאציה של טיפול קבוצתי, שבו יש צורך לחלוק עם כולם את הבעיות האישיות שלך, אז פה המקום להבהיר מדובר בטיפול אישי.

ואין שום סיבה לדאגה, ובטח שלא למבוכה, לכל אחד מכם שמגיע לטיפול יש זמן אישי איתי, המטפלת, זמן שבו אני מתעדכנת במצב, בודקת את הדופק והלשון ומחדירה את המחטים, לאחר מכן, אתם שוכבים עם המחטים למשך כחצי שעה, ואני עוברת למטופל הבא.

אז למה להגיע לטיפול קהילתי?

מהצד שלכם זה ברור, טיפול מקצועי במחיר זול.

אבל למה לי לטפל במחיר כל כך נמוך???

אז ככה, במהלך דרכי המקצועית, כשהאימהות נכנסה לחיי ואיתה גם המהות, הבנתי שמשהו לא נכון לי במודל הטיפולים הפרטי, שבכדי להצדיק את עצמו מחייב מחירים גבוהים.

כשבדקתי ביני לבן עצמי, הבנתי שסביר להניח שגם אני לא הייתי הולכת לטיפול שעולה כ- 200 שקלים, ומתמידה בו לאורך זמן, למרות שאני מאוד מודעת ליתרונות הטיפול.

כשבדקתי בן מטופלי גיליתי, שלרוב מגיעים אנשים מאוד מיואשים, שאחרי שניסו הכול, ושום דבר לא עזר, מוכנים לתת צ'אנס לדיקור סיני, ולא אכפת להם כמה זה עולה.

או שמגיעים כאלה שזקוקים מאוד לטיפול, אבל לא יכולים להרשות לעצמם, ולכן אני מראש נותנת הנחה משמעותית, וזה יוצר אצלם אי נעימות, הם תמיד מרגישים חייבים, ובכל הזדמנות מביאים צ'ופרים ומתנות, שזה יוצר אצלי אי נעימות... 

חשבתי כיצד אני יכולה להוזיל את הטיפול, בצורה כזאת שיהיה נגיש לרוב האנשים (אני מתכוונת לאנשים שעובדים קשה, מתפרנסים בכבוד, ויחד עם זאת, עקב המחייה היקרה והתחייבויות כלכליות רבות, יוצא שסדרת טיפולים ברפואה סינית מצטיירת כמותרות, פינוק והוצאה מופרזת, וכך יוצא שהם ממשיכים לחיות עם המיגרנות, כאבי הגב או החרדות).

בסופו של דבר נחשפתי למודל הקהילתי, מודל טיפולים מוצלח שהתחיל בארה"ב והמשיך לצבור תאוצה במדינות רבות אחרות,מעבר ליתרונות המחיר, המודל הזה גם תפור עלי כמטפלת, אני אוהבת את הדינאמיקה שיש בן המטופלים בחדר, אני אוהבת להתעסק בעיקר- בדיקור, ולא להתעכב על שיחות נפש, עיסויים ושיטות ריפוי נוספות. דיקור נטו- עובד בצורה מאוד אפקטיבית ולא מצריך שום דבר מסביב.

מיד אימצתי את הרעיון, והקמתי את "המרכז לרפואה סינית קהילתית". המרכז פעיל כבר חצי שנה, וזה תענוג אמיתי לחשוף את נפלאות הדיקור ליותר ויותר אנשים, ולראות את הכרת התודה שלהם.

אל תבלבלו בן מחיר למקצועיות, החשיבה שאם המחיר זול, כנראה שהמוצר פחות טוב, היא מוטעית ולא רלוונטית. מדובר במודל עסקי לכל דבר, שמאפשר לכם ליהנות מטיפולים במחיר סביר, ומאפשר לי להתפרנס בכבוד ממקצוע שאני כל כך אוהבת.

יש לך שאלה? רוצים לשמוע עוד על דיקור קהילתי?

אתם מוזמנים להגיב וליצור קשר.