רבים ממתאמני מגיעים עם תובנות שלדעתם הן ברורות: אני לא מרוויח מספיק" "המצב הכלכלי אשם" "אני לא יודע להתנהל עם כסף" "אשתי בזבזנית" "בעלי מהמר" ועוד משפטים רבים וטובים, מעטים מבינים כי מצבם הכלכלי אינו תוצר של חוסר פרנסה או אשמת האחר(הכביש אשם).

בתחילת המפגשים אני מקפיד להשתמש הגלגלי מיקוד אשר אט,אט ממקדים את המתאמנים לבעייתם העיקרית אשר משליכה על הרבה דברים ובעיקר על התנהלותם הכספית.

מסתבר כי המכנה המשותף לכולם הוא דימוי עצמי נמוך, כפי שהזכרתי במאמרי הראשון המתאמנים אשר יוזמים את האימון דרכי הם אנשים פרו-אקטיבים אשר מודעים למצבם, מודעים כי כשלו ממליון סיבות ומבקשים אדם מקצועי שידריך ויסייע להם במתן כלים מקצועיים לשנות את דרכם ולצעוד לקראת הגשמת החלומות.

אך כל דבר מתחיל בצעד קטן והוא ההתמודדות עם תחושותיהם והגורמים להתנהלותם שהביאו אותם למצבם הנוכחי.

מרביתם אינם אומרים את השם המפורש או מסרבים להתמודד עם התנהגותם והתוצאות אך משעשו את הצעד הם מתחילים בדרך אמיצה וקשה להתמודד עם הדימוי הנמוך "מי אני" "מה אני כבר יכול לעשות" "בחיים אני לא אצליח" " אני אפס" "פוסטמה" "חסר אחריות" "סוג של נרקומן חסר אחריות", כן אלו חלק מהמשפטים שאני שומע מאלו שהציבו תיגר על עצמם ומוכנים להלחם כדי להביא לשינוי.

השינוי מתחיל ונמשך לאורך התהליך ,תורם לסביבה הקרובה וההיקפית (אמנם צעד קטן לאנושות אבל צעד ענק לאדם).

לתהליך האימון יש השלכות חיוביות רבות אשר סוחפות את הסביבה המעגלית החל מהקרובה ביותר עד מספר מעגלים נוספים (אדם יכול להשפיע בהתנהלות קשובה, אחראית ומנהיגותית החל מסביבתו הקרובה עד למעגלים חברתיים רחבים בארץ ובעולם, הרי אין גבול להשפעתנו שלנו הכל תלוי בנו).

אין כמו לעמוד בוש ונכלם בתחתית ולהגיע בתום תהליך לראשיתו של תהליך נוסף מרובה הישגים והצלחות, הערכה, נתינה וכבוד עצמי מלווה בהערכה עצמית שתורמת בהתמודדות היום יומית מול קשיי החיים.

אייל שני- מאמן אישי