ניתוח כלכלי של חברות מכיל בתוכו אתגר גדול. גדול עוד יותר הוא ניתוח כלכלי והיתכנות תוכניות עתידיות של חברות "צעירות", חברות חדשות יחסית, בעלות עבר קצר וללא "קבלות". הקושי בבחינת תחזיות ותוכניות להמשך הינו קושי הגיוני ומובן. ביטוי לכך ניתן למצוא באמון שרוחשים השווקים לחברות מסוג אלו. כיום, בניגוד לשנות הבועה, השווקים סקפטים בפעמים רבות, וקשה הרבה יותר לגייס כסף קל. ביטוי נוסף ניתן למצוא בקושי של גופים מוסדיים שונים, ואפילו גופים ממשלתיים, בהערכת החברות והמפעלים הללו. התפרסמה כתבה באחד מעמודי מדורי הכלכלה שכותרתה הייתה "מנהל מרכז ההשקעות :כמעט כל חברות ההיי טק שהגישו תוכניות לא עמדו ביעדים". בין המפעלים והחברות הממומנות מצויות חברות רבות, חדשות יחסית, שקשה היה להעריך את תוכניותיהן, מוצריהן ואמיתות היעדים שלקחו על עצמם. אם בארזים, קרי מרכז ההשקעות, נפלה השלהבת, והם טעו לחלוטין במקרים רבים כל כך של מימון חברות ומפעלים, נוכל להבין עד כמה הדבר מסובך וחשוב. השורות הבאות שאתם הולכים לקרוא מספרות על חברות רבות הקיימות בשוק, ומספיק שנפעיל מעט את הדמיון והזיכרון, ונדע לזהות אותן (מטאלינק וטאואר כדוגמאות בולטות, קיימות חברות רבות וטובות בינהן הרבה מאוד פעמים אנו נתקלים במנייה של חברה מסוימת שנסחרת במכפילים עצומים. בדרך כלל הרבה מעבר למה שהיא באמת שווה בשוק (אם בכלל היא שווה משהו). עיון קצר בדוחות החברה בדרך כלל ילמד שהחברה היא בכלל חברה מפסידה שלא הראתה רווח כלשהו במשך X שנות קיומה. תופעה זאת רווחת בדר"כ בחברות טכנולוגיה שמדווחות באופן שוטף על חוזים ועוד חוזים במיליוני דולרים אבל כשנבוא לבחון את תזרים המזומנים של החברה, נתפלא לראות תזרים מזומנים שלילי. נתונים אלו לא יפריעו, כמובן, לציבור המשקיעים להמשיך להזרים כסף ולהזניק את מחיר המנייה כל יום לגבהים חדשים. השאלה המתבקשת היא מדוע? מדוע כאשר חברה מסוימת לא מרוויחה שום דבר (ולא מספיק שהיא לא מרוויחה, היא גם מפסידה כסף יקר רבעון אחר רבעון), ממנפת את עצמה ומגייסת הון נוסף בשוק, אם באמצעות אג"ח סטרייט (שלא ניתן להמרה) או באמצעות אג"ח שניתן להמרה למניות או אפילו בהנפקת מניות נוספות בחברה ודילול בעלי ההחזקות הקיימים, הדבר לא מפריע למנייה של אותה חברה להמשיך ולזנק כלפי מעלה ולהיסחר במכפילים עצומים, כאשר כל ההסברים של ההנהלה או החברה מסתכמים באופטימיות ותחזיות לרווח עתידי? התשובות לשאלה זאת מורכבות. לא ניתן להכליל בנוגע לכל חברה באשר היא, אך ניתן לומר שהמייצג עבור רוב רובן של החברות, אלה שעושות זאת באופן סיסטמטי ולאורך שנים, הוא סוג של... חלום. בעיקרון, קיים קושי רב לתמחר חברה שלא מציגה רווח מסוים. קשה להעריך את הרווחים העתידיים של החברה, את שווים האמיתי של המוצרים שהיא מפתחת ומייצרת, והאם בכלל השוק שאליו היא פונה עתיד לקלוט את כל הסחורה שאותה היא מייצרת עבודו ולהמשיך להזרים ביקוש נוסף למוצרים נוספים. ניתן לומר שקיימים שלבים בהתפחתחותה של חברה. בדר"כ נאמר ששלב המעבר לרווח מהווה נקודת ציון משמעותית, בו ניתן להעריך באופן נכון יותר, וכלכלי יותר, את שוויה האמיתי של החברה... וכנגזרת מכך את מחיר מנייתה הנכון. לעיתים יחליט השוק (לאור התוצאות העסקיות) שמחיר המניה משקף נאמנה את הפוטנציאל הגלום בחברה. לעיתים קרובות, מאידך, בטווח הזמן הקרוב למועד הרווח הראשון של החברה (או ברבעון הרווחי השני והשלישי, אלה הם מועדים קרובים למדי בחיי חברה) מתחילה הנפילה הגדולה של אותה המניה. פתאום ניתן לכמת, בכסף אמיתי, את הפוטנציאל הגלום, את הרווחים הקיימים, ואת החוזים במיליוני דולרים ,שנראים אחרת לחלוטין. לעיתים, פתאום השוק שאליו פונה החברה הופך להיות שוק קטן ומצומצם.. חשוב להדגיש, אין הכוונה להפחיד את המשקיעים בחברות בעלות פוטנציאל, אבל תמיד כדאי לזכור שלפני השקעה בחברה (באמצעות מניותיה) חשוב לבצע בדיקות נאותות. כשאדם הולך למכולת ומשווה בין מוצר זהה שאותו מייצרות מספר חברות, הוא יסתכל בראש ובראשונה על המחיר, ולאחר מכן על דברים נוספים כמו הכרותו עם מוצר של חברה מסוימת, מיתוג, ערכים תזונתיים, מבצעים למיניהם וכדומה. כאשר נבוא לבחון חברה ומניה, במיוחד של חברות אשר עדיין לא הראו שום רווח ממשי מהמוצר אותו הם פיתחו, יש לבדוק קודם כל את הענף עצמו. יש לחקור אותו ולראות האם המוצר הזה ייחודי כמו שהחברה אומרת או שאולי יש עוד 10 חברות אחרות שמייצרות אותו מוצר בדיוק. חשוב לדעת באיזה שלב של יצור הוא נמצא (על כך נרחיב את הדיבור במאמר אחר), מה גודל השוק אותו החברה צופה למוצר ומה גודל השוק שאותו חברות אחרות צופות לאותו מוצר (וכמובן גם אנליסטים המסקרים את החברה). טעויות בהערכת שוק קרו ויקרו, אם לחיוב (כלומר הערכת חסר של המניה) ואם לשלילה (הערכת יתר של שווי החברה, מה שיקרום לקריסת המניה ככל הנראה). אם גופים מקצועיים, כגון אנליסיטים וגופים ממשלתים כמו מרכז ההשקעות, טועים לעיתים באופן קיצוני, נוכל להבין עד כמה המשימה אינה פשוטה. יתר על כן, חשוב שלא להתייחס לדברי ה"מקצוענים" כאל תורה מסיני. נרצה לבדוק בעצמנו, לרחרח אחר דעות אחרות, ולחפש סימנים שליליים מקדימים לבעיות בהערכה אשר קראנו. לסיכום לפני קניית מנייה של חברה עלומת שם מתחום ההיטק הביוטק וכד', חשוב לבדוק, לחקור ולמצות את כל השאלות וסימני השאלה. רק לאחר מכן נוכל להגיע למסקנה. זכרו. אם למנייה שאתם מתעניינים בה יש פוטנציאל להרוויח, הרי הסיכוי ש"תפספסו" עלייה מסוימת הוא זניח מול הרווח לטווח הארוך. בנוגע לכלים כיצד חוקרים לעומק חברות מסוג זה ובכלל ,בסקירות אחרות. בהצלחה. בוריס וינברג DrMarketing [email protected] המקום שלי בפייסבוק הזהרה וגילוי נאות אני לא יועץ השקעות , כל האמור בכתבה אינו יעוץ השקעתי ולא המלצה לפעולה מכל סוג שהוא אין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא ואינו מתחשב בצרכים היחודיים לו. במידע ,בנתונים, בכל האמור כאן או בחלקיו , אין בכל אופן שהוא, חוות דעת או העדפה , אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא. אין בנכשירים , כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד כי על הקורא , או המשתמש לבדוק את המידע המתפרסם כאן ולאמת אותו, וולבדוק את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן אין הכתוב או המוצג כדי להבטיח רווח, או תשואה מכל סוג שהוא. יובהר ויודגש עוד, כי במידע הנימסר כאן יכולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא התראה מוקדמת, אפשר שגם ימצאו בחומר סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר או המצויין בחומר הכתוב לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא , בידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא או המשתמש בלבד.