שנים התביישתי באנגלית הבסיסית שלי , 

האשמתי את המורים לאנגלית 

את הגנים המשפחתיים 

את עצמי ...

מסביבי כולם רהוטים  ובטוחים 

ואני בחברת דוברי אנגלית 

שותקת כמו.. דג .  מפחד . 

לא שלא נסיתי ללמוד . 

קורס פה ושם 

ללא הועיל .  כבר התייאשתי . 

החלטתי , שאין לי גן של שפות 

וזה מר גורלי . 

השבוע עשיתי מעשה . 

הצטרפתי לעמותת עזרא  

פגשתי את בת זוגתי , דוברת אנגלית 

והתבקשנו לנהל שיחת חולין

היא בעברית  ואני באנגלית 

אנחנו מתקנות זו את זו 

בחביבות ועדינות 

ובעיקר בהומור  . 

האנגלית מתחילה להתגלגל 

המילים צפות ועולת מהארכיון 

ואני מאושרת . 

עוברת את המשוכה 

והופכת את הפחד לדחף . 

שבוע טוב ומבורך !