ציונים

זה כמו סיפור.

יש ל - ילדים ויש למבוגרים.

יש קצר ויש ארוך.

יש מדויק ויש קולע.

יש אמתי ויש דמיוני.

יש שיעשו ממנו עלילה. 

ויש שיקבלו אותו במחרוזת שירה.

יש שקוראים אותו מהסוף להתחלה,

ויש מסתכלים עליו כהמלצה.

בכל ציון יש סיפור

של דרך. 

הרהורים על תקופה זו של ציונים.

ציוני דרך.

זו האמת. 

מטרת הציון למקד אותנו בדרך.

לכוון את היעד.

לשקף את המצב עד עכשיו.

להציע פעולות או מעשים לקידום בעתיד הדרך.

לשמש כתמרור מנתב ומחכים.

לציין עובדות ונתונים במהלך הדרך.

פעמים הציון מרגיש לנו כנה ואמיתי.

ופעמים שאין קשר בין המצולמים לכתבה.

פעמים הציון מחשב גם את הדרך,

ולפעמים רק את התוצאות.

ציון שמעניק בשר ודם,

יש בו משהו חלול מעין אלוקית ופנימית.

אך כאשר נביט בציון

כחלק מהדרך,

נוכל להתייחס אליו במימד הראוי לו.

נעניק לו תשומת לב, אך במינון הנכון.

ניישר מבט להסיק, ללמוד, לייעל.

בעיקר נגייס אותו לצעד הבא בדרך שלנו.

והלוואי

שנשכיל להזכיר לנו, לתלמידים, לילדים, לסובבים

שציון הוא חשוב. 

אבל הוא גם חלק מדרך. מיעד. מתהליך.

תנו לו את הכבוד הראוי לו. 

תרתי משמע.

אם תרשו לי לבקש,

ציינו ל - תלמידים, ילדים,  גם את הדרך!

אלישבע