נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה 1968 , וכילדה עליתי עם משפחתי לישראל בשנת 1972 .

אני מציירת מהיום שאני זוכרת את עצמי, פעוטה שמציירת על הטפטים בקירות ביתה. כשהייתי בת ארבע עלתה משפחתי לישראל וגרנו בנתניה.
האווירה בבית הייתה דרום אמריקאית. דיברנו ספרדית, שמענו מוזיקה לטינית רומנטית וסוחפת, פסלים חושניים ושטיחים צבעוניים מילאו את הבית.
אבי היה צלם מקצועי ובעל חוש הומור נדיר שתיעד כל נוף צעד ואירוע בחיי משפחתו. כילדה, מאוד אהבתי לשבת לצידו,
להסתכל יחד בצילומים, להקשיב לסיפורים מצחיקים שסיפר, ויחד איתו להתגעגע לנופים שאותם כבר לא זכרתי.
ככה יצרתי לי בדמיוני מין עולם משלי צבעוני ותוסס מבפנים שאותו ביטאתי בציור כבר מגיל צעיר.

בגיל 12 התחלתי ללכת לחוג ציור באופן מסודר. הסקרנות והתשוקה לאומנות הביאו אותי לעזוב את התיכון הרגיל ואת חברי,
ולנסוע בכל בוקר שעה ארוכה לתיכון לאומנויות ויצ"ו צרפת בתל- אביב במגמת אומנות שימושית.
בתיכון למדתי אצל אדוין סלומון שהשפיע עלי מאודבתפיסת עולמו המיוחדת בטכניקה שלו ובאדם שהיה. משפט אחד שנחרט עמוק בזיכרוני הוא,
שאפשר לצייר תמונה גם עשר שנים שוב ושוב אבל לבסוף נגלה שבדרך הארוכה היצירה היתה שלמה כבר מספר פעמים... אבל אנחנו עדין לא...

בשנת 2005, מספר חודשים לפני הולדת בני הבכור, חזרתי לדרום אמריקה.הכרתי מחדש את בני משפחתי,
פגשתי בנופים המדהימים האמיתיים, באומנות השבטית, בצבעים העזים, באנשים השמחים והתוססים,
נגעתי בשורשים שלי נגיעה סוחפת ומרגשת.
הרגשתי שאני חוזרת הביתה, והבנתי כמה עמוק החיבור הפנימי למקורות מהם שואבת השראה היצירה שלי.
זה היה מסע מרתק שהעצים את התשוקה לצייר ולבטא את עצמי, ליצור על הבד את העולם הפנימי שאני חווה.
לצייר בשבילי זה ליצור על הבד את העולם הפנימי התוסס החושני והרומנטי שלי,
שאותו אני מבטאת באופן מופשט אקספרסיבי, אינטואיטיבי תוך כדי יצירת צורות מוגדרות ומופשטות
אני מעבירה מסר פנימי של יופי צבעוני עז המשדר שמחת החיים, אותנטיות ויצריות.
ובכך לוקחת איתי את המתבונן במסעי לעבר אופקים חדשים ותגליות בעותמי הפנימי...

אתן לכם קצת טיפים שיעזרו לכם להכנס לעולם הצבע והציור....

בחירת ציור
סוד הקסם בבחירת ציור נמצא רק במקום אחד... בתחושת הבטן.
לכולנו יש אינטואיציה- תחושת בטן. יש תחושה ברורה, שלמה, של "זה מרגיש נכון".
סמכו עליה !

צבעוניות
כל צבע בעולם משפיע על מערכת החושים שלנו. כדאי לקחת זאת בחשבון , כשאנחנו מתכננים את האווירה שאותה אנו רוצים ליצור בחלל ולבחור את הציור עם הגוונים שיתחברו אלינו ולסובבים אותנו בצורה הרמונית.
לכן המלצתי היא לבחור גוונים שמתחברים לגוונים האחרים בחלל. (לדוגמה צבעי הריהוט, הקירות, הרצפה או הכריות) .

הצבע ומשמעותו
אדום- נותן תחושה של חיות, מעלה חיוניות.
חום- נותן הרגשת תמיכה, ביטוי.
כתום -צבע המעורר שמחה והנאה,יצריות ויצירתיות.
צהוב- צבע של עליזות וקלילות, משפר את מצב הרוח.
ירוק- נותן הרגשה של רוגע, חידוש, איזון פיזי נפשי.
כחול- נותן תחושה של ביטוי עצמי, מעלה השראה, יוצר הרמוניה, טוב לבעיות של נדודי שינה.
טורקיז- צבע של הרפיה ,תחושת הגנה- כקמיע כנגד עין הרע.
סגול- מתחבר לתחושת האינטואיציה, מרגיע פחדים, מעניק שקט ושלווה.
ורוד- צבע של אהבה, זוגיות, נתינה ושפע.
לבן - הצבע כולל את כל הצבעים ולכן מרפא הכל, שלווה.
מג' נטה - צבע של איזון ושלמות, הילינג רוחני.
שחור – צבע של ריחוק, נותן תחושת חוזק וחדות גרפית.
אפור- צבע שיכול לקבע מצד אחד ולאזן ולהרגיע מצד שני.

להיות יצירתיים
יצירתיות היא גמישות מחשבתית.
לכל אדם יש את היכולת לצאת מהמסגרת וליצור מחדש.
לכן כשמדובר בציורים ניתן לחשוב על דרכים יצירתיות לתליה על הקיר: ברצף של מספר בדים אחד אחרי השני, או בזוגות, או לפצל רביעיית ציורים בקירות שונים בבית.
אופציה נוספת היא לקחת רביעייה של אבסטרקט וכל פעם לסדר אותה באופן שונה על הקיר.
להפוך את הכיוונים ולהתחדש לפי מצב הרוח.

תליית הציור
במוזיאונים נהוג לתלות את הציורים בגובה של 1.30 מטר כי זה פחות או יותר בגובה העיניים. המלצתי היא לתלות את הציור בגובה המתאים לכם תוך כדי התחשבות במספר פרמטרים :
הציורים הנוספים התלויים בחלל
הקבלת הגובה לגבולות הרהיטים
התחשבות בחפצים תלויים מהקירות כמו תאורות וילונות וכו...

ולמעיזים: קנו לכם כן ציור, שימו אותו בפינה החלל ושימו את הציור עליו.


מסגור
מסגרות קיימות בכל מיני חומרים וצבעים והן יכולות להוסיף ייחודיות לציור.
חשוב לבחור מסגרת מתאימה לאופי וצבעוניות הציור.
מומלץ להתייעץ עם הממסגר בחנות.

בציורים שלי אני מציירת גם בצידי הבד ולכן אין צורך במסגור. רק מסמר ולתלות!

אתם מוזמנים לבקר באתר שלי וסטודיו

יום טוב

מוניקה

052-8354009

www.mokile.net