בתהליך..המתן בבקשה.

STL / בלוג

ראשיתו של הפרסום בעידן המודרני

26/03/2011 19:47


  • אתחיל בנימה אישית. כאשר למדתי בתיכון במגמת האומנות ועיצוב גרפי, עוד לא הגיעו מחשבים. ישבנו מול נייר וביידנו עיפרון וצבעים והתחלנו לשרבט סקיצות שמהם בחרנו איזו עבודה לבצע. את העבודה ביצענו על פלקט-שימוש בלטרסט, צבעי גואש, מחוגה, סרגל, טפטים צבעוניים-כל אלו
    הפכו לידידיי הטובים. כמובן שכל עבודה היתה צריכה להיות במלוא תשומת הלב, מכיוון שכל טעות הכי קטנה-משמע להתחיל מחדש כי לא היתה דרך לחזור אחורה. (עוד לא הכרתי את ה-Undo).



    אז איך הכל התחיל בעצם...

    הפרסום בעיתונים החל במאה השבע עשרה, וכלל שורה עם תיאורים פשוטים, בתוספת המחירים, של המוצרים. בסוף המאה התשע עשרה, עם ההתקדמות הטכנולוגיה נוספו איורים וצבע לפרסום.

    סיפור הצלחה ידוע בפרסום המוקדם הוא של סבון פירס-חברת סבונים בארצות הברית. תומאס בארט הבין כי הם צריכים להיות יותר אגרסיביים על מנת לדחוף את המוצרים די לשרוד. הוא השיק סדרת מודעות המציגות ילדי מלאך אשר מייצגים את הערכים של החברה עד היום. הוא לקח תמונות הנחשבות
    אמנות והשתמש בהם כדי לרמוז על איכות המותג שלו, טוהר (כלומר ללא רבב ומסחריות) ופשטות (ילדים מלאך). הוא המכונה לעתים קרובות אביה של הפרסום המודרני.



    משרדי הפרסום החלפו להופיע רק בשלהי המאה התשע עשרה, סוכנויות אלה היו תגובה לשוק יותר ויותר צפוף, שבו היצרנים הבינו כי קידום של המוצרים שלהם הוא חיוני על מנת לשרוד. הם מכרו את עצמם כמומחי תקשורת ללקוחותיהם שיכלו להמשיך בייצור.



    במלחמת העולם הראשונה, השימוש בפוסטרים שימשו לתעמולה בחזית לא רק כאמצעי להצדיק מעורבות, אלא גם כאמצעי לרכישת גברים, כסף ומשאבים כדי לקיים את המבצע הצבאי.

    במדינות כמו בריטניה השימוש בכרזות תעמולה היתה מובנת בקלות: בשנת 1914 ברשותה רק צבא מקצועי לא היה במקום מדיניות של שירות לאומי, כפי שהיה רגיל במדינות גדולות אחרות, כגון צרפת וגרמניה. כרזות הגיוס נותרו בשימוש במשך כל המלחמה.

    אולם כרזות המלחמה לא שימשו רק כדי לגייס אנשים למטרה צבאית. פוסטרים הפיצו מסרים לחסכנות בזמן המלחמה, בחלקן ביקשו כספים מן הציבור הרחב באמצעות מנוי ערכות האגח השונים (בדרך כלל בהצלחה רבה).

    מעניין לציין, כי למרות שארצות הברית הצטרפה למלחמה מאוחר יחסית - אפריל 1917 - היא הוציאה כרזות תעמולה רבים יותר מאשר כל אומה אחת אחרת.



    הפרסום ניצל במהירות את אמצעי התקשורת ההמוניים החדשים של תחילת המאה העשרים, באמצעות הקולנוע, ובמידה רבה יותר, רדיו, להעברת מסרים מסחריים. ב-1920 נראו סימנים לכך שהפרסום עובד ביעילות, אך ההתרסקות בוול סטריט, השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה שמו קץ לשפע הנרחב ורק
    ב- 1950 לצרכנים היתה הכנסה פנויה מספיק כדי באמת להגיב למודעות המפרסמים.



    1950 הביאה שפע חדש של מוצרים כגון הטלוויזיה. באמריקה זה הפך במהרה את לנכס החם - לא היה בית בלי. המפרסמים העבירו פנטזיות על חיים טובים יותר באמצעות הטלוויזיה למיליוני בתים אמריקאים. נושא האתיקה בפרסום עלה כתוצאה מכמה שערוריות בולטות בארצות הברית, שבה ספונסרים
    התערבו בתוכן של תוכניות ותוצאות של חידוני טלוויזיה על מנת להפוך את המוצר שלהם נראה. סילבסטר ויבר, מנהלה של רשת NBC, העלה רעיון של מכירת משבצות פרסום קטנות לכמה מפרסמים נפרדים וכך איפשר למגוון שלם של למפרסמים גישה לקהל של תוכנית טלוויזיה אחת.

    וכך נולדה ההפסקה לפרסומות-כפי שאנו מכירים היום.


תגובות
  • רחל סטיקלרו  האקדמיה לחשיבה אחרת- NLP רחל סטיקלרו האקדמיה לחשיבה אחרת- NLP - לפני 3154 ימים

    היום ההפסקה הזו משמשת גם...
    כאמצעי ליצירת דרמה - "התוצאות אחרי הפרסומות".
    כמקור מרכזי למימון תוכניות.
    ועבורנו הזדמנות "לזפזופ" / הפסקה לחדרי השירות / "קפיצה" למטבח / שיטוט באינטרנט / התייחסות לבני המשפחה ומה לא?
    השחיקה יצרה אצל המפרסמים קושי - לדעתי ולצערי הפרסומות בעתיד יצטרכו להיות יותר פרובקטיביות ויוצאות דופן בכדי למשוך את תשומת הלב שלנו גם לרגע קט.

  • טלי  לוי-ארביב - עיצוב ואיור טלי לוי-ארביב - עיצוב ואיור - לפני 3154 ימים

    היום כבר לא מספיק לצאת לפרסומת-צריך לחדש, להמציא את הגלגל מחדש כל פעם. על זאת אני אכתוב בפעם אחרת....

  • אביטל  גרוסמן אביטל גרוסמן - לפני 3154 ימים

    טלי יקירתי

    אהבתי:)
    תמיד את מחדשת!
    פוסט מעניין מאוד
    מחכה כבר לבלוג הבא:)

    בהערכה רבה
    אביטל

  • חנה  קריספין חנה קריספין - לפני 3154 ימים

    כמו כל דבר גם הפרסום צמח ועלה בבום בימנו .
    הכל מנופח. היום גם הפרסום הוא אלים ביחוד בטלווזיה, הכל הרוח הזמן הפרסום לא חורג מכל יתר הדברים.

  • אתי  גולן אתי גולן - לפני 2161 ימים

    הבלוג מעניין מאוד והעלה אצלי שוב את השאלה האם אני בעד או נגד הפסקת הפרסומות. ישנן פרסומות שמוסרות לי מידע שחשוב לי. ישנן פרסומות שמוצאות חן בעיני באופן חזותי או מוזיקלי שלהן. אבל...כאשר אני רואה סרט או אפילו אייטם מעניין או מותח, אני כועסת על הפסקת הפרסומות.

טלי לוי-ארביב - עיצוב ואיור

מעצבת גרפית ומאיירת