בתהליך..המתן בבקשה.

אדווה-ימים של שקט ייעוץ זוגי ואישי / בלוג

השגרה והזוגיות

24/11/2013 13:58

  • כולנו מכירים אותה, חיים אותה ולא מוותרים עליה. גם אם לפעמים היא "חונקת" אותנו ו"הורסת" לנו את הטובים שבדמיונות שלנו, בסופו של יום אנחנו דבקים בה, בשגרה.

    משמעות המילה "שגרה" הינה "סדר מנהגים שגור וקבוע, נוסח מסויים, רוטינה" (על פי מילון אבן-שושן).

    החיים יחד במערכת זוגית יוצרים, עם הזמן, סדר מנהגים ופעילויות קבועים בחיי הזוג. החל מסדר היום, דרך קביעת המשימות הנדרשות וביצוען ועד לפעילויות הפנאי.

    החזרה התמידית והבלתי משתנה של סדר מנהגים קבוע, יוצרת מחד תחושות חיוביות של בטחון, מסגרת ושיתוף, אך מאידך נוצרות תחושות שליליות של שחיקה, חוסר ענין, מחנק ושעמום.

    לתחושות השליליות האלה תורם גורם נוסף, והוא תפישת "הברור מאליו" כלפי העשייה והפעילות המתקיימת במערכת הזוגית. כל דבר הנתפס כברור מאליו, יהפוך להיות פחות ערך בעינינו ונמעיט מחשיבותו ומתרומתו לחיים שלנו, ואנחנו אף עלולים להגיע למצב בו ננסה להתרחק ולהימנע מהמצבים
    בהם השגרה הזאת שולטת.
    לדוגמה, אם המנהג הקבוע הינו שכל יום בת הזוג מכינה ומגישה את ארוחת הצהריים, אזי לא תיצור העשייה הזאת כל התרגשות, הערכה או עניין אצל בן הזוג, שכן זו פעולה שהפכה להיות ברורה מאליה. יתכן אף שבמקום להגיע הביתה לארוחת צהריים משותפת, נבחר להתרחק ולקיים את הפעילות
    הזו בצורה מעניינת יותר, לבד או עם אנשים אחרים.

    תפישת הברור מאליו נוצרת לא בגלל שמדובר במשהו חסר ערך, או בדבר שאנחנו לא רוצים בו, אלא בגלל התכיפות והמידה שבהן הוא ניתן לנו. תכיפות גבוהה מדיי לא מאפשרת, למשל, לתחושת הזדקקות להיווצר. מידה רבה מדיי, יוצרת עודף היצעי בהשוואה למידה שאנחנו זקוקים לה באותה עת.
    מכאן שגם הרצון הייחודי ביותר, אם הוא ממומש בתדירות גבוהה ומימושו אפשרי בכל עת, תרומתו תהיה פחותה והוא יתפס בסופו של דבר כברור מאליו וקיומו יהיה חלק משגרה ידועה וברורה מראש.
    לדוגמה, הצורך שלנו בתשומת לב. מצד אחד כל אחד מבני הזוג רוצה שבן/בת הזוג שלו יתעניין בו וישים לב אליו. מצד שני, כשההתעניינות תכופה מדיי או מקיפה מדיי, היא הופכת בסופו של דבר להתנהלות שגרתית ואף יוצרת תחושת מחנק ורצון להתרחק.

    כשהתחושות השליליות האלה, שהשגרה יוצרת, מתרבות מתחילה לבעבע תחושת חוסר שביעות רצון. לרוב אנחנו לא נבחן במה אנחנו תרמנו לתחושה הזאת, אלא נמהר לתלות את האשם בבן/בת הזוג ובשגרה שהשתלטה על חיינו.

    ההתנהלות הזאת פותחת דלת רחבה לכניסתו של הריחוק אל המערכת הזוגית. בני הזוג שהשגרה יצרה אצלם תחושות שליליות כאמור, יטו להתרחק רגשית מהמערכת הזוגית, לעיתים עד כדי נתק מוחלט, כשעל פני השטח ממשיכה להתקיים מסגרת משותפת של פעילות לפי אותו סדר מנהגים קבוע שהפך לברור
    מאליו.

    מה שדרוש כדי לשמור על מינון חיובי של שגרה ולהימנע מהמישור האינסופי הצחיח של התחושות השליליות האמורות, הוא "גיוון ויוזמה אישית".

    אל לנו לחכות שבן/בת הזוג שלנו יהיה היוזם להכנסת גיוון שישבור את שגרת היומיום. זו הבחירה שלנו לקחת אחריות על מה שקורה בחיינו. זו האחריות שלנו לפעול באופן אישי לשמירה על מידת הגיוון המתאימה, כך שהשגרה לא תהפוך ממקור לתחושות חיוביות של בטחון ויציבות, לתהליך היוצר
    ריחוק ושעמום בתוך המסגרת הזוגית.
    לדוגמה, במקום אותה שגרת ארוחות, שהאשה מכינה ומגישה מדיי יום, אפשר למשל לגוון ביציאה משותפת לארוחה מחוץ לבית, או להכין את הארוחה יחד, או כל דרך אחרת שתשבור את השגרה ותזכיר לנו לא לקחת את בן/בת הזוג ואת הזוגיות שלנו כדבר ברור מאליו.

    על ידי החלפת הברור מאליו בגיוון ובחידוש בחיים המשותפים, נזכור למה בחרנו בבן/בת הזוג שלנו ובזוגיות ונוכל להגיע יחד לימים של שקט.

    לקחת אחריות על הבחירות שלנו זה א"ב!

    "אדוה-ימים של שקט"

    כל הזכויות שמורות לורדה אליעזר© ינואר 2013.

תגובות

ורדה אליעזר- יועצת זוגית ואישית

ייעוץ זוגי ואישי