בעולם העבודה היום יומי בין אם האדם שכיר או עצמאי,הוא מוצא את עצמו לעיתים מבולבל ולחוץ מול "ים המטלות והמשימות התובעניות "שלא מרפות.

הוא שואל את עצמו "כיצד לטפל בו זמנית בכל הנושאים שדורשים טיפול!" "מהו סדר הקדימות הנכון" "כיצד להיות יעיל יותר!"

שאלות אלו ואחרות גוזלות אנרגיה רבה ולעיתים האדם פשוט מרגיש שהנסיבות שולטות בו במקום שהוא ישלוט ,ויכוון את העניינים בצורה הרצויה לו.

בלבול יכול להיות מוגדר בתור כל מערכת של גורמים או נסיבות שלא נראה שיש להם פיתרון מיידי.

באופן כללי יותר בלבול הוא תנועה אקראית של גורמים ,נתונים,או חלקים שמהם בנויה הסיטואציה או הפעילות שבה האדם מעורב ומרגיש מבולבל.

כדי שאדם יהיה מסוגל לעמוד מול הבלבול ובאומץ ולפרק אותו לגורמים עליו  להבין מהו בלבול וכיצד ניתן לפתור אותו.

טיפ ראשון-עקרון הנתון היציב.

מכיוון שבלבולים מורכבים מנתונים או מגורמים או חלקיקים הם בעצם צרוף של הרבה פיסות קטנות.תבחר פיסה/חלקיק אחד תתמקד עליו ,תגדיר ותבין אותו במלואו .תייג אותו ולאחר מכן בדוק איך החלקיקים האחרים פועלים ביחס אליו, כך ייצבת את הבלבול. הדבר האחד שבו בחרת-גורם אחד,פרט אחד מכלל החלקיקים יהפוך להיות הנתון היציב לכל השאר.ואז ניתן להביא את החלקיקים האחרים להסתדר לפיו.לדוגמה: מנהל עבודה אשר מוצא עצמו עומד בו זמנית מול תאונה ושלושה מקרי חרום צריך רק לבחור את המטרה הראשונה שתזכה לתשומת ליבו והיא תהפוך להיות הנתון היציב לכל השאר.ובהתאם אליה יטופלו המקרים האחרים לפי הסדר.

נציגת שירות שמקבלת עשר פניות בעת ובעונה אחת,פותרת את הבלבול בתיוג של פניה אחת בתור הפניה הראשונה שתזכה לתשומת ליבה וזה מתחיל את המחזור של התחלת סדר מחדש.באותו זמן נתון אותה פנייה זמנית תהיה הנתון היציב והטיפול בשאר הפניות יסתדרו בהתאם אליה.

.לסיכום:ברגע שאתה מאמץ נתון מסוים כנתון היציב,אתה מסתכל על הנתונים האחרים באותה סיטואציה ביחס אליו.ובכך אתה מכניס סדר בבלבול.

על ידי שימוש בתורת הנתון היציב אתה יכול להכניס בהדרגה סדר והבנה לכל סיטואציה