שאלנו את עצמנו האם אנחנו מגדלים את הילדים שלנו, או מנהלים אותם?! רננה ואני מדברים אמת, על משהו שכמעט כל הורה עושה – מנסה להנדס את המציאות של הילדים שלו. לנווט אותם, לתקן להם, לגרום להם להרגיש ולהתנהג בדרך שהחלטנו שהיא הנכונה. ניסינו להבין מי אנחנו שנחליט עבור הילדים שלנו מה נכון ומה לא? מה אם דווקא ההתערבות שלנו היא זאת שמונעת מהם לגדול? דיברנו על סיטואציה בגן ששעשועים שפתחה לנו את העיניים – על כמה פעמים אנחנו נכנסים לסיטואציה של הילדים שלנו בלי שביקשו, על איך ביקורת בפני ילד מנכיחה את הבעיה במקום לפתור אותה, ועל ההבדל בין להיות נוכח לבין להיות מנהל. אנחנו באמת יכולים לנהל ולשלוט על הילדים שלנו? אנחנו באמת יכולים למנוע כל דבר ולדרוש מהם לשנות את ההתנהגות שלהם? בסופו של יום, ילד לומד הכי טוב מחווית החיים שלו, ולא משינוי המציאות שאנחנו מנסים להביא לו.