לילד קשיים? הילד סובל? נמצא במצוקה? רוצים לאבחן ולטפל?

זה הזמן לעצור! ולקרוא את הבלוג בעיון.

במדריך להורה המבולבל 1, ניסינו לתת לכם כלים לבחור את המטפל או המאבחן ע"י הגדרת המטרה ושאילת שאלות נכונה.
בתקווה שהמטרה כבר ברורה לכם, עליכם להגיע מוכנים ככל האפשר על מנת להפוך את התהליך ליעיל.

להלן נקודות חשובות שיש לשלול טרם הגעה לאבחון או טיפול:

1. היו בטוחים שאין גורם פיזיולוגי שמשפיע על ילדכם, ערכו את הבדיקות הבאות וודאו שהן תקינות:
    - בדיקת שמיעה.
    - בדיקת ראיה ומיקוד ראיה.
    - בדיקות דם שכוללת: ברזל (המוגלובין, טרנספרין ופריטין), תפקודי בלוטת התריס, הכליות והכבד, HB-A1C עשוי להיות 
      מצב שתאלצו להתעקש על חלק מהבדיקות, חלקן יקרות ואינן בדיקות שבשיגרה.
    - לשוקלים אבחון להפרעת קשב וריכוז בדיקת א.ק.ג. ו-EEG בזמן ערות (אם יש רק של פירכוזי חום, חבלת ראש, 
      אובדן הכרה ללא סיבה - שאפשר שיצרו הפרעות נוירולוגיות סמויות).
    - וודאו כי שנתו של הילד רציפה (לפחות 8 שעות בלילה) וכי הוא מתעורר ערני.
    קושי באחד מהתחמוים הבאים  צריך לקבל מענה ע"י הרופא המטפל. מומלץ שלא לערוך אבחון עד פתרון הבעיה. כמו כן,
    מומלץ להמתין תקופה של כ-3 חודשים לאחר פתרון הבעיה ולהעריך מחדש את הצורך באבחון.

2.  היו בטוחים ככל האפשר שאין גורם רגשי המשפיע על ילדכם:
     מעבר דירה, גירושים, הולדת אח, החלפת מוסד חינוכי, אירועי משפחתי, תחילת/סוף שנת לימודים, החלפת
     גננת/מחנכת, פיטורי הורה מעבודה ומוות של אדם בסביבה הקרובה.
     קושי בתחום זה הוא מעין תמרור עצור, המסמן לנו כי זהו אינו נמועד לערוך אבחון. מומלץ להמתין עד לחזרה מלאה לשיגרה.
     לאחר מכן, ניתן להערוך הערכה מחודשת של הצורך באבחון.

3. חשבו שוב! האם הקושי של הילד הוא אובייקטיבי ועומד בפני עצמו בכל סביבה ומצב או מדובר בקושי שלו עם המבוגרים    
    בסביבתו (מורים הורים). בעיה או קושי שניתנת לפתרון ע"י עבודה עם ההורים וצוות ביה"ס, מבלי מגע ישיר עם הילד עדיפה.
    דעו, חשיפת הילד להליך אבחוני או לטיפול כאשר קיימת אפשרות אחרת, אינה מומלצת. ילד שחווה קושי, סובל גם כך.
    חשיפה לאדם חיצוני, שמטרתו לטפל ולפתור את הקושי משדר לילד כי קשייו הם כה גדולים, שנזקקים למישהו רציני על מנת
    לעזור לו.
    כלומר, לפני שאתם חושפים את ילדכם למאבחן/מטפל וודאו שהתועלת גדולה מהנזק שעשוי להיגרם לדימוי העצמי שלו.

להלן מידע חשוב שיש להגיע איתו אל המאבחן/המטפל:

1. אספו מידע רב ככל שתוכלו. ערכו תצפית על הילד במשך 8 ימים (מומלץ מיום שני ועד שלישי שאחריו, על מנת לכלול את יום 
   השבת והחזרה לבי"ס לאחר חופש). התבוננו על הילד במצבים שונים ובמסגרות שונות (שינה, אכילה, קימה, בית ספר 
   וכד'). מומלץ לנסות ולברר מגורמים שונים הבאים במגע עם הילד (מורים, קרובי משפחה, בני דודים) על דעתם לגבי הילד.
   דפוסי התנהגות אלו יאפשרו לכם או לאיש מקצוע לקבוע האם קיים דפוס מסויים לקשייו של הילד, דבר שעשוי להוביל לפתרון.

2. אם הקושי הוא לימודי - אספו דוגמאות של מחברות, מבחנים, תוצרים שהילד יצר באופן עצמאי.
   הביאו תעודות משנים קודמות.

3. הביאו סיכומי הערכות וטיפול משנים קודמות: ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת, אבחון פסיכולוגי/דידקטי.

4. בררו מראש האם יש צורך בשאלונים מסויימים שעליכם למלא.

5. השתדלו לערוך חשיבה משותפת ולאתר את הזמן בו החלו להופיע הקשיים.

6. האם קיימות תופעות דומות אצל קרובי משפחה אחרים (הורים, אחים, בני דודים, דודים)? 

לסיכום הפרק:
יעילות היא שם המפתח. איסוף מידע מקדים ושלילת גורמים מפריעים (לאבחון) יסייעו לכם למקד את הקשיים, ולבנות תוכנית
עבודה שתתן מענה למכלול הקשיים. שלילת גורמים מפריעים, תחסוך לכם איבחון/טיפול מיותר שיעלה כסף רב ויעיק על הילד לחינם.
מאידך, הגעה מאורגנת ומסודרת תעזור למאבחן ולמטפל להציע לכם שירות באופן מדוייק, מותאם ויעיל יותר.

המדריך להורה המבולבל 3, יעסוק בבחירת האבחון המתאים עפ"י סדר האבחון המומלץ.
    
                                          

                                                                                    בהצלחה,

ד"ר גיל מאור (PhD  )                                                                                                        פנינה מאור (M.A.)
יועץ מומחה להפרעות קשב והתנהגות                                                                               מאבחנת דידקטית
מנתח התנהגות