מה אם לא הגירושין כואבים לך עכשיו,

אלא הספק שעלה בך בעקבות שיחה עם מישהו?

יש נשים שאחרי הגירושין מרגישות הקלה.

הן יודעות שהן קיבלו את ההחלטה הכי נכונה שיכלו לקבל באותו הרגע.

ואז מגיעה שיחה אחת.

משפט אחד מאדם זר.

"בטוחה שלא ויתרת מהר מידי?

"אולי היית צריכה להילחם עוד קצת?"

"חבל לפרק בית כשיש ילדים"

ופתאום כל הוודאות שהייתה, נסדקת.

לא כי המציאות השתנתה, אלא כי הסיפור שהן  מספרת לעצמן משתנה.

אני מאמינה שלפני שמקבלים החלטה כל כך משמעותית ובוודאי כשיש ילדים,

חשוב לעצור ולעשות פניה פנימה.

לשאול,

למה זה כל כך מפעיל אותי?

מה זה מעורר בי?

האם זו באמת הזוגיות שלי שמכאיבה לי או שאולי אלו פצעים ישנים,

זיכרונות מבית הילדות או דפוסים ממערכות יחסים קודמות שמבקשים להירפא?

אני מאמינה שהמציאות שאנחנו חווים עוברת דרך הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו.

וכשהסיפור הפנימי משתנה,

גם הדרך שבה אנחנו חווים את החיים משתנה.

השינוי האמתי תמיד מתחיל בפנים.