IV Olokita

סעיד הוא בחור צעיר מוסלמי אשר לאחר המלחמה של 1973, מלחמת יום כיפור, עוזב את כפרו אהרם לאלכסנדריה. הוא שוכר חדר בביתה של ג'מילה (אסתר), שאת יהדותה היא מסתירה מפני הסובבים אותה. סעיד מתאהב בנעמי, בתו מחוץ לנישואין של בעלה של אסתר, והוא מוצא את עצמו מעורב עמוקות בחייה של הקהילה היהודית.
אנו נעים עם סעיד אחורה וקדימה בזמן, החל משנת 1973 ועד 2010, דרך סיפורה של אסתר בשילוב סיפורו האישי שלו, לתוך עלילה סבוכה וכואבת של שני העמים, בתקופה של ליקוק הפצעים, תקופת אחרי המלחמה, והשלכותיה על הדורות הבאים.

בתחילת הסיפור מכנה סעיד את המלחמה כ "המלחמה הארורה ההיא", כינוי המוכר לנו היטב. עובדה פשוטה זה, היתה התובנה הראשונה והעיקרית אליה הגעתי מיד עם תחילת הקריאה. לפני שהכרתי את הדמויות, הבנתי לפתע באופן מודע, שאת פצעי המלחמה הארורה ההיא, מלקקים שני הצדדים. אולי זה נשמע מובן מאליו, אבל לכל ישראלי הגדל על סיפורי מלחמת יום כיפור, כנראה המלחמה הכי טראומטית והאכזרית בתולדות המדינה, לא תמיד נהיר שיש גם צד שני.
כאשר סעיד מציין שהישראלים הפסידו במלחמה זו, כי לתוך אמונה זו צמח, באיזה מקום בלב מבינים שבמלחמה יש בעיקר מפסידים. עובדה כואבת שחייבים להבין, למרות הצורך לתייג מי ניצח ומי הפסיד.

צילה של מלחמה זו מרחף לאורך כל הסיפור. היא זו שמשפיעה על ילדיה של אסתר להגיע החלטות לגבי המשך חייה, ומלחמה זו היא שמעמיקה את הקרע ומשפיעה על חייהם של יהודי מצרים. סעיד מוצא את עצמו בתווך של קרע זה. עמוק בתוככי מלחמה פנימית של הקהילה היהודית, כאשר כל צד מנסה להשפיע עליו לבצע החלטות שאיתן לא בטוח שהוא יוכל לחיות. השפעות אלו ימשיכו להקרין על הדורות הבאים, בין החיים בישראל ובין החיים במצרים.

הסיפור כואב וגורם לנו להבין מה היא המלחמה האמיתית. לאו דווקא מדינית, לאו דווקא המלחמה על שטחים, אלא מלחמת האנשים, מלחמת הדתות, מלחמת המשפחות שמאבדות את יקיריהן משני הצדדים.

מעניין מאוד לקרוא על השפעת המלחמה בצד השני, צד שקל לנו לשכוח תחת החיים במדינה רווית מלחמות.

רק לקראת הסוף אנו נגלה את הסיפור המלא, כמו קשר שנפרם בעלילה מורכבת ומסובכת של מרקם אנשים, שנגררו לתוך מעגל של שנאה ואהבה, מלחמה ושלום, יהדות מול האיסלם.

ספר מרגש שנקרא במהירות

להרוג את אלוהים -

וואהו איזה ספר מושלם.

הספר מסופר מהסוף. פושע נאצי הולנד קלאוס ובשמו החדש לאחר המלחמה-מתייה אספרנסה עומד למשפט על פשעי המלחמה שלו כנגד היהודים בשואה. מפה הסיפור חוזר לעברו של קלאוס ומסופר מנקודת מבטו. זהו רומן הסטורי דימינוי המאר את חיי משפחתו של פושע נאצי אשר נמלט בסוף המלחמה מגרמניה ומשתקע בברזיל. משנה את שמו למתייה בכדי שרודפי הנאצים לא יעלו על עקבותיו. בנו,דיוס,מקבל מאימו החורגת לפני מ ותה שתי תמונות שקשורות לעבר הוריו. הוא אורז את התמונות ויוצא מבית אביו למסע שישנה את חייו ב360 מעלות.בדרכו הוא פוגש אנשים שקשורים לעברו ויוצריפ תמונה שלמה. הוא פוגש את החיים שהיו לאביו,חיים שבהם הוא משתלב בהם מעכשיו. דיוס מחפש תשובות לעברו של אביו ואין לן מושג כמה שקרים ימצא שם. הספר קופץ אחורה וקדימה באירועים, בין ארצות שונות ודמויות בחייו של קלאוס.מעשי אהב ותככנות. כמו בספרו הקודם "עשרה חוקים פשוטים" גם בספר זה העלילה מתהפכת ומפתיעה,נוגעת בנשמה שוב ושוב עד שכל סודות המשפחה נחשפים בסוף המפתיע.

5 כוכבים מנצנצים לספר הנפלא והמיוחד הזה.

ברצוני לשתף אתכם ברשמים שלי מהספר עשרה חוקים פשוטים. בתור חובבת ספרים מושבעת, שספריית הספרים בביתי לא תבייש אף חנות ספרים, לראשונה נתקלתי בספר קצת אחר. הסופר אי.וי.אולקיטה הצליח למשוך אותי עשרות שנים אחורה, אל תרבות יהודית שהיום כבר לא קיימת אי שם במצרים. העלילה מתהפכת בכל פעם, רגעים של מתח, רומנטיקה, תככים במשפחה, סודות אפלים. את כל זה עושה הספר בשפה קולחת, פיוטית יש לומר. מחכה בכיליון עיניים ליצירות נוספות פרי עטו.