בתהליך..המתן בבקשה.
בתהליך..המתן בבקשה.
11/08/2014 12:26
המשנה מציגה את ט"ו באב כיום שבו בני ישראל לובשים בגדי לבן שאולים, והנשים היו יוצאות לרקוד בכרמים. בישראל מצוין ט"ו באב בעיקר כיום פיוס ואהבה, על פי מאמר מפורסם של חז"ל, "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב וכיום הכיפורים".
ביום זה נהוג לצאת בהצהרות אהבה כלפי האחר, להביא פרחים ושוקולד ולהזמין מקומות במסעדה רומנטית כדי לסמן את הצהרות אלה בפני בני /בנות הזוג.
אני מציעה חלופה מאתגרת. בואו נבחן את המקום הזה אצל כל אחד /אחת מאיתנו.
הרי בכל הטיפים לזוגיות טובה נאמר בפירוש להשקיע זמן ואנרגיה בלהצית את התשוקה, לתחזק את הרומנטיקה, לא לוותר על "דייט" עם בן/ת הזוג אחת לשבוע /שבועיים. אז מה עם טיפים לאהבה עצמית???
אני יושבת בשקט ואומרת לעצמי "אני אוהבת אותי" (יש שעושים זאת מול מראה), מתבוננת פנימה ומנסה לראות מה קורה.
הנשימה קצת מהירה ושטוחה.
דפיקות הלב מתחילות להאיץ.
תחושה של חוסר נוחות כללית מתחילה להתפשט בגוף ואני שמה לב שאני זזה בכסא למצוא תנוחה אחרת שתהיה לי יותר נוחה ... אני לא מוצאת.
אני חסרת מנוחה!
שמה לב שדברים אחרים ממלאים לי את הראש – משימות שאני צריכה לעשות, השיחה שהייתה לי אתמול עם השכנה, ולהוציא את הכלבה לטיול עכשיו נראה לי הדבר הכי דחוף כרגע...
מה קורה??!!
אני לא רגועה!
למה אני לא רגועה? מה קרה שגרם לי להיות לא רגועה?
אההה - אמרתי לעצמי שאני אוהבת אותי..
אז.. יכול להיות ששיקרתי? אני לא אוהבת את עצמי למרות הקפה במרפסת, הספר, האמבט..?
כן! התשובה הכתה בי כמו סתירה מצלצלת... אני לא אוהבת את עצמי, פתאום עולות בי כל הפגמים שאני מרגישה עם הגוף שלי, הכישלונות שלי, הדברים שהייתי רוצה להגשים ולא הצלחתי, חוסר הסיפוק מעבודה / לימודים / חברים / חברות. אני שמה לב שהגוף שלי מתכווץ ועוד יותר זז בחוסר מנוחה.
כשאני נותנת מקום לדברים האלה להתקיים בראש שלי, בגוף ובנפש שלי, איך יהיה לי מקום לתחושת אהבה שהיא תחושה מרחיבה ומעצימה?
שימו לב... כשאני שותה קפה – אני עסוקה בשתיית הקפה. כשאני קוראת ספר – אני עסוקה בקריאת הספר, אני לא באמת מתבוננת במה שקורה לי בפנים.
אני מזמינה אתכן להתבונן, להכיר, לשים לב למה קורה לכם כשאתם אומרים את המשפט החשוב הזה... הגוף לא משקר. שימו לב לתחושות שעולות, הרגשות, המחשבות והזיכרונות שעולים עם אמירת המשפט הזה. זה מאתגר, זה לא קל, אבל ברגע שאנו נותנים לזה מקום ומציפים את התחושות האלו למודעות, קורה דבר נפלא.. אני באמת נותנת לעצמי מתנה גדולה – אני נוכחת! כולי בחוויה! אני מודעת!
אני מעט משילה את המגננות שלי.. אני כנה עם עצמי ומכאן מתחיל תהליך נוסף – לראות מה אני לא אוהבת בעצמי ולמה, ממה זה נובע? מה הביא לזה לקרות, על מה זה "יושב" ומה אפשר לעשות עם התפיסה הזו.
שאלות קשות שמביאות לעיתים לתובנות קשות עוד יותר.
לרובנו זה קשה ואפילו בלתי אפשרי להגיע לחקירה הזו לבד – זה הזמן לתת לעצמך מתנה גדולה – ליווי בתהליך, לצאת למסע משותף של להתחבר מחדש לעצמך ובסופו של דבר לאהוב את עצמך.
מאיה קריכלי
פסיכותרפיה גופנית.
