אורי רב-אור - חומר למחשבה

תכנון וביצוע של מבנים המבוססים על כיפה גיאודזית. מתוך ויקיפדיה: כיפה גאודזית היא טכניקה של בניית כיפה או כדור באמצעות מוטות ישרים קטנים היוצרים מערכת מרחבית של משולשים שהומצאה על ידי האדריכל באקמינסטר פולר. משולשים אלו בונים את מעטפת הכיפה או הכדור. חוזק הכיפה הגאודזית מתקבל בזכות העקמומיות שלה, בדומה לכיפות יצוקות רגילות, אלא שהכוחות מתרכזים בתוך מוטות דקים יחסית המקנים למבנה קלילות רבה. המוטות בכיפה פועלים כמסבך מרחבי כאשר כל מוט נתון למאמץ לחיצה או מאמץ מתיחה בלבד. חיבורי כל המוטות הם פרקיים בלבד, כלומר החיבורים בין מוט למוט אינם מסוגלים להתנגד לכפיפה. באופן זה לא פועלים מומנטים בתוך המוטות בכלל. ככל שכיפה גאודזית היא גדולה יותר ומחולקת למשולשים קטנים ורבים יותר כך גדל חוזקה היחסי למשקלה. את הכיפה הגאודזית המציא ופיתח באקמינסטר פולר בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20. פולר, שהיה אדריכל ופילוסוף שאף להמציא פתרונות טכנולוגיים לבעיות ביחסי האדם וכדור הארץ. שאיפתו הראשונית בהמצאת הכיפה הגאודזית הייתה יכולת קירוי קלה לחללים עצומים כגון ערים שלמות או מתקנים חקלאיים ותעשייתיים שונים. באמצעות כיפה גדולה וקלה ניתן לקרות שטחים אלו וליצור סביבה נשלטת מבחינה אקלימית. במסגרת מחקריו הצורניים והסטרקטורליים של הכיפות הגאודזיות, המציא פולר גם את כדור הרגל הגנרי המורכב ממחומשים ומשושים (לרוב בצבעי שחור ולבן). כדור זה אומץ על ידי פיפ"א ב-1970 וזכה לכינוי "באקיבול" על שמו. בשנת 1967, במסגרת תערוכת אקספו 67' שנערכה במונטריאול, נבנתה כיפה גאודזית בתכנונו של פולר שנקראה "הביוספירה של מונטריאול". קוטר הכיפה, שהייתה למעשה כדור כמעט שלם, היה 76 מ'. מבנה זה היה מעטפת אוורירית למבנה תערוכה שנבנה באופן קונבנציונאלי.